אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן תכט

הוספות

כבוד הה"ג וכו' הגיעני מכתבו במועדו, ומרוב טרדותי ומיחושי גופי. בעונותי לא ניתן די השב גם למכובדים וידידים גם למחצה לשליש ולרביע לא אגיע, עד ירחמינו הש"י ויושיעינו וירפאני ב"ב. ועתה בא לידי מכתבו שהגיע בפסח ראשון בהזדמנות בין התכריך מכתבים רבים, ואשיב עכ"פ בקצרה.

מ"ש על מנהג החסידים לומר בי"ב ימי ניסן אחרי קריאת הנשיאים יה"ר מלפניך, שבאם אני עבדך משבט פלוני וכו' דהא משנה בפ' חלק וגמ' ערוכה דעל עשרת השבטים שגלו בבית ראשון פלוגתא דתנאים אם יש להם חלק לעוה"ב, אבל בהא לית מאן דפליג שלא גלו כלל בבית שני אחרי שכבר עזבו אה"ק בבית ראשון וע"ז הוסיף להפלאות על מנהג החסידים שקורין ספרדים בזה כי מאין לנו לומר שבאם אני משבט פלוני, אחרי שאנחנו מגולי בית שני ואין אתנו מעשרת השבטים כנ"ל. עכ"ד אשר יש עליהם הרבה להשיב כאשר אפרטן בעה"י.

מ״ש בפלוגתא דתנאי אם עשרת השבטים ישו להם חלק לעוה"ב, הנה איכרעי מילתא דיש להם חלק לעוה"ב דאמרינן שם בסנהדרין (ק"י ע"ב) דברי רע"ק שאין עתידי' לחזור ולעומתו רבים הם המה ר"א (שאמר כיום הזה, שעתיד להאיר להם) ור"ש בר יהודה משום ר"ש אם מעשיהם כיום הזה אין חוזרים ואם לאו חוזרים (וכיון שיעשו בכל נפשם תשובה שלימה הרי יחזרו) והאחרון הכביד והכריע. רבי אומר באים הם לעוה"ב שנאמר. והי' ביום ההיא יתקע בשופר ובאו האובדי' וגו' והלכה כרבים וגם בהך אי הלכה כרבי אפי' מחבריו יש פלוגתא כמ"ש התוס' בב"ב (דף קכ"ד ע"ב) עיי"ש ועיי' תוס' עירובין פ' מי שהוציאוהו (דף מ״ז) לענין מטין אותם דבדיעבד בודאי הלכה כרבי ואפי' מחבריו עיי"ש ובפרט שיהי' זה תלוי' במשקל א' דעות ית"ש (כמ"ש הרמב"ם בהל' תשובה) ואמרינן בזה בר"ה (דף י"ז ע"א) ורב חסד מטה כלפי חסד ועיי"ש, והיינו מטין אותם בזה כרבי לטובתם (וזהו ברמז אבל) וממילא בזה יש רבים כנ"ל כנגד רע"ק שהוא יחיד, שחוזרי' לעוה"ב כנ"ל.

ומ"ש כת"ה כי לרע"ק לא גלו עוד הפעם מעת שגלו אז. תמהני הלא ש״ס מפורש הוא בעירוכין (ל"ג ע"א) על עשרת השבטים וירמי' החזירן ויאשי' בן אמון מלך עליהם וכאן שגלו אח"כ עוד הפעם וכנראה בפשיטות ועיי"ש במהרש"א ד״ה גם יהודה שת קציר דהיינו בע"כ למד בסנהדרין דאין עשרת השבטים עתידין לחזור שניבא עליהם הושע שיחזרו ויאשי' המלך יהי' קצין עליהם וא"כ קשה בזה למ"ד אין עתידים לחזור, והלא חזרו כבר כנ"ל אלא ודאי דהיינו מגלותן השני אחרי יאשי' בן אמון שיגולו עוד ואין עתידים לחזור, אבל למ"ד עתידין לחזור היינו שמלך המשיח ימלוך עליהם ב"ב ועיי"ש, ועכ"פ גלו עוה"פ והרי בע"כ נשאו נשים מזה לזה ומשבט לשבט דהרי הך (דסוף פ' מסעי) דרק איש בנחלת אבותיו ידבקו בני ישראל, רק לאותו הדור נצטוה ולא לאח"כ וגם שבט בנימין הותר אח"כ לבא בקהל עם כל השבטים וכדאמרינן בש"ס (סוף תענית) וא"כ הי' מעורבין בין העשרת השבטים בירושלים מה שנשתדכו זה עם זה מכל השבטים וגם בכל הגלילות אה"ק ואח"כ גלו ע"י טיטוס בחורבן בית שני ומשם אנו באים ושפיר יש להסתפק על כל אחד מאתנו מאיזה שבט הוא ע"כ אומרים בנוסח הנ"ל באם אני עבדך משבט פלוני כנ"ל.

וכירושלמי סנהדרין (פ' חלק הלכה ה') וז"ל ר' ברכי' ור' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן לשלש גליות גלו ישראל א' לפנים מסנבטיון (סממבטיון) א' לדפני של אנטוכיא שגלו לשלש גליות כך גלו שבט ראובן וגד וא' שירד עליהן הענן וכיסה אותם וכו' וחצי שבט מנשה לשלש גליות וכו'. וכשהן חוזרי' הן חוזרין משלש גליות וכו' (עיי"ש) עכ"ל הירושלמי וממנה יתד ממנה פנה שכל פיות אליו פונים במעשיות שונים גדולות ונוראות. עניני נפלאות מבני משה אשר המה מעבר נהר סמבטיון וגם מעשרת השבטים (ובש"ס דילן ומדרשים לא מצאנו כלל שגלו לשם) ומובא הרבה בסה"ק ומקובל מרבותינו ואבותינו הצדיקים זי"ע וגם יש אתי מכתב א' שנדפס באמסטרדאם עוד בחיי התייר הגדול הגה"ק החיד"א ז"ל ומקיים אותו בחתימת ידו וכפי הנראה הדברים אמת והיא מהנסתרות לה' אלקינו, ויש בזה להאריך ורמז כתבתי מזה [עיי' שער יששכר מא' השקלים אות כ"ו] ואין כאן מקומו ושעתו בזה. עכ"פ מזה הירושלמי יש שורש גדול לגלותם מעבר לנהר סמבטיון, וי"ל שפיר שהשליש שגלו לשם המה המובחרים היינו מבני משה כנ"ל, ואולי י"ל שהשליש שכיסה עליהם ענן כנ"ל המה המובחרים שהם בבחי' ישראל שהי' במדבר שהקיפם ווכיסום ענני כבוד) וגם מזה נראה שגלו כל השבטים ולמקומות רבות כנ"ל, [ועיי' מ"ש בהגהות הירושלמי שם]:

ועוד ראי' שאינו כדברי כת"ה מ"ש שאין אתנו מעשרת השבטים שגלו אז בבית ראשון ולא חזרו, דא"כ מה זה שכתב מהאריז"ל ומובא במג"א (ריש סי' ס"ח) והאריכו בזה רבותינו בשו"ת חתם סופר ודברי חיים ועיי' בחי' מנח"א (ח"א סי' י"א) עיי"ש דיש י"ב שערים ברקיע לעומת הי"ב שבטים, וכל שבט ושבט יש לו מנהג ונוסח בפ"ע בשמ"ע וכיוצא איה איפה הם העשרה נסחאות ואם מעשרת השבטים הלא אין נפ"מ לנו כיון שהם גלו עוד מבית ראשון טרם שתקנו אח"כ דאנשי כנה"ג התפלה, ומעתה שהיו בגלות בבל אחרי החורבן בית א' והמה הי' שבטים לא ראוים עוד כלל ואין להם הנוסחא הזה מעיקרא כלל א"כ אין באים לחשבון אתנו כלל ומה זה שכ' האריז"ל ומג"א כיון שלנו אין נ"מ מזה כלל א"ו שמעורב בתוכינו כולנו מכל עשרת השבטים ומי שאיני יודע שבטו יתפלל הנוסח שער הכולל מהאריז"ל כמ"ש בלקוטי אמרים ובשו"ת דברי חיים שם ואכמ"ל. ומ"ש שזה נוסח היה"ר מנהג ספרד זה אינו, דהנה בסידורי הספרדיים (היינו במקומות א"י ואיטאליא וכיוצא ערי טורקייא, שהמה מנולי ספרד) ועיי"ש בחי' מנח"א (ח"א סי' י"א שם). נמצא שם כמו במחזור בית בחירה לפסח וכיוצא הנוסח הזה אחרי הנשיא של כל יום ויום מי"ב ימי ניסן יהי רצון נוסח גדול לכל יום בפ"ע בארוכה לפי סדר הצירוף והשבט ואינו כלל מנוסח שלנו ואדרבא בנוסח אשכנז במחזורים כל בו הישינים (משנת תק"ע בערך, דפוס וויען) נמצא נוסח קריאת הנשיאים לי"ב ימי ניסן ואח"כ נדפס בזה"ל:

יה"ר והגם שלא כ' כל הנוסח שלנו שנהגנו עכ"פ כנראה כאן נמצא כאן הי' הנוסח של מדינתינו ממחזור אשכנז ישן ולא מנוסח הספרדיים כלל, וכנ"ל. (ובסידורי האריז"ל שהוא נוסח שער הכולל כנ"ל. לא נמצא כלל זה).

ובשאני לעצמי הנני נוהג לומר בנוסח היה"ר הנ"ל לאשר אנחנו מאמינים בני מאמינים ברוה"ק של החוזה הנודע וצופה למרחוק רבינו הקדוש הגאון מהרי"י זי"ע הרבי מלובלין שהגיד לזקנינו הגה"ק זי"ע בעל בני יששכר שהוא משבט יששכר וכן נראה שם מאמרו לחנוכה שקראו שרי ביששכר עיי"ש בהקדמתו למאמרו וכן בהקדמת בנו הה"ק מלאנצהוט זי"ע הוא זקיני בעל יודעי בינה עה"ת כמפורש שם ולאשר כתוב ויתילדו למשפחותם לבית אבותם בדור אחר דור זכרים ע"כ לא אומר משום יום באם אני עבדך משבט פלוני וכו' (בדרך אם וספק) רק בכל יום אומר שבזכות הנשיא משבט פלוני שקראתי בתורתיך הפרשה היום יאירו נא עלי וכו'. וכן אומר גם ביום ב' ניסן נשיא שבט יששכר והיינו שגם בשארי הימים יושפע עלינו זכות נשיא כל שבט וכחו כי כולם כלולים זה בזה כל הי"ב שבטים להריק עלינו בזכותם וקדושתם דבר יום ביומו משפעו וכחו וזהו כשאני לעצמי כנ"ל והדברים נאמרו ליודעי בינה אבל לאחרים לק"מ הנוסח הנ"ל ובפרט מה שהקשה כת"ה מעשרת השבטים כאמור (ועיי' בדברינו בד"ת מהדורא תנינא אות ג', ומהדורא שביעאה אות י"ז]. והנני ידידו החותם באהבה המחכה לישועה בכ"י וביאגצב"כ ושוכט"ס.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה