נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן תכח
סעיף ו'.(א) קללות שבתו״כ אין מפסיקין בהם וכו' ומתחילין בפסוקים שלפניהם ומסיים בפסוקים שלאחריהם. עיי' בדברינו במנח"א (ח"א סי' ס"ו) שאין לשנות ודלא כאותן הקורין בלי ברכה עיי"ש באורך וגם בקונטרס שירי מנחה לזה. ותמהני על ששמעתי מקצת אדמורי"ם הצדיקים שעוברים על זה והלא הוא נגד ההלכה כמו שביארתי בעה"י וגם נגד רבינו האריז"ל שקרא בעצמו התוכחה בברכה כמו שהבאתי שם מהשעה"כ וכן הוא בפע"ח (שער השבת פי"ט) וז"ל שקרא הוא בעצמו קללות של בחקתי במנין הז' עכ"ל הרי שקראן במנין ז' היינו בברכה, וז"ב ופשוט.
סעיף ח'. (ב) מי"ז בתמוז ואילך וכו'. עיי' במג"א (סוף ס"ק ח') בזה בשם צרור המור (בפ' מסעי) מ"ב מסעות אין להפסיק בהם שהוא כנגד שם מ"ב עכ"ל המג"א, ומובן ממילא כי אין נ"מ בזה בין שבת לחול וגם בחול יש לקרותן לא' (והעולם לא נהגו כן) ומנהגינו כאשר ראיתי מאאזמו"ר הקדוש זי"ע מפה"ק גם בחול ובשבת מנחה קרא להכהן כל המ"ב מסעות ואח"כ להלוי וישראל לכל א' ג' פסוקים כמובן.