אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן שיח

סימן שטו

סעיף ט' (א) ויש אוסרים לתת מלה אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבא עליו ברכה. הנה אאמו"ר הק' זי"ע הי' דרכו ליזהר ולהזהיר שלא לתת מלח לתוך המרק בש"ק בכלי שני כיון שעל הרוב גם בצהרים (כשיש תנור טוב לחמין טשאלינט) הם עדיין חמים מאוד ולפי"ד החו"י שהביא גם בפת"ש (סי' צ"ד סק"ב) דכל שהוא חם יותר מפושרין שהוא יותר מחמימות הרוק יש להחמיר מספק שמא הוא בכלל שהיד סולדת בו הגם שהביא שם בפת"ש (בס"ק שלאחריו) מלשון הבה"ג דחלב חלבא לבי כסא עדיין צונן ואינו בכלל רותחין וחלב חלבא לבי כסא הוא יותר חם מחמימות הרוק כמ"ש אאמו"ר בדרכי תשו' (סי' ק"ה ס"ק נ"א) עיי"ש מ"מ החמין בשבת הם חמין הרבה יותר וקרוב לודאי שהם בכלל שהיס"ב ונודע מ"ש בבכור שור ועיי"ש בדרת"ש עוד מלהקת הפוסקים דבמילי דאורייתא יש להחמיר בספק שהיס"ב וענין שבת בזה הוא בודאי דאו' ויש להחמיר מספק. והגם כי במנחת כהן (משמרת השבת שער ב' פ"ד) חולק על הרמ"א שמחמיר בזה, הי' מרגלא בפומי' דאאמו"ר לומר שאין כדאי בשביל מעט המלח (שחושבים להטעים יותר המרק) להפסיד עי"ז את ברכת רבינו הקדוש הרמ"א ז"ל שכ' והמחמיר תבא עליו ברכה.

אמנם זהו נראה פשוט דכשהוא כבר החמין בכלי שלישי כמו שהוא המנהג אצל הבע"ב שנותנים מהקדירה לתוך קערה גדולה וממנה לתוך קערות המסובין שהם כבר כלי ג' ואפי' שהם חמים עדיין הרבה ונודע מ"ש החתם סופר (חיו"ד סי' צ"ה) שכ' להחמיר היכא שהיס"ב אפילו בכלי שלישי. אמנם בפת"ש (סי' צ"ד ס"ק ז') כ' דהמורים שלנו לא נהגו להחמיר בכלי שלישי כלל וכן הוא נהוג. וכ"ז לענין תערובות איסור אמנם למ"ש בזה הרמ"א בזה חומרא דכלי שני היינו רק כלי שני לבד והבו דלא לוסיף עלה כלל עוד חומרא דכלי שלישי א"צ עוד.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה