אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן שטו

סימן שיב

סעיף א'. (א) ואפי' במתכוין וכו'. עיי' מג"א (ס"ק כ"ג) דדבר שאינו ממית לעולם פשיטא דאסור לדרסו לד' הרמב"ם ואותן אנשים שהורגין השממית שקורין שפי"ן בל"א נ"ל דאיסור גמור הוא דהא אינה מזקת ואף דיש לחוש שיפול לתוך המאכל מ"מ מילתא דלא שכיחא הוא ויכול לכסות המאכלים וגם אחד מאלף שהוא מסוכנת במאכל לכן יש למחות בידם עכ"ל המג"א. עיי' ביו"ד (סי' קט"ז בפת"ש סוף ס"ק ג') ובדרכי תשו' שם (ס"ק ג') שיש ארס בשממית. ובאמת יש בהם כמה מינים ועל הרוב אותן שהם קצרי רגלים וגוף עכור ועב הם מסוכנים כאשר ביארו חכמי הטבעיים בזמנינו ומי יוכל להכריע ולהבחין בינותם וכבר נשמע פעמים רבות לאין שיעור שמתו כמה אנשים ר"ל מארס שממית הנמצא בחלב וכיוצא ובפק"נ גם על הרוב אין סומכין וחיישינן למיעוטא, (וכפי הנראה לא ידע אדוננו המג"א מ״ש חכמי הטבעיים בסכנת השממית ואולי לא הי' אז שכיח בימיו) עכ"ז כיון דשכיחי נכרים בזמנינו ע"כ דרכי להורות בשבת להסירן ולהמיתן ע"י נכרים. ועיי' בדברינו באות שלום (סי' רס"ד ס"ק י"א באומנת המילה אות י"א) עיי"ש.

סימן שי"ז

סעיף ה'. (א) עניבה מותר דלאו קשר הוא. הג"ה ואפי' אם עושה קשר אחד למטה נוהנין בו היתר. עיי' מג"א (ס"ק נ"ו) בשם המרדכי לאיסור אלא א"כ עשה ב' עניבות זע"ז ובשלטי גבורים כתב דדוקא כשעשוי להתיר בו ביום שרי לעשות קשר למטה אבל אם הוא לקיימא אסור לעשות קשר למטה אלא עניבה בלבד. וכ"כ הט"ז (ס"ק ז') דאם אינו עשוי להתיר ביומו אסור זולת ב' עניבות זה על גבי זה ולא קשר למטה כלל. ועפי"ז שמעתי בשם צדיקים ז"ל וגם אאמו"ר הק' זללה"ה שהחמירו בשבת שלא לעשות עניבה בקשירת המפה בגלילת הס"ת במנחה (כי בשחרית הוא עשוי להתיר ביומו במנחה] ומותר,) יען שאי אפשר בלתי שיעשה קשר למטה היינו פ"א ואח"כ העניבה כי זולת זה לא יחזיק העניבה כלל גם אם יעשו שני עניבות יש חשש שיפול ותתפרד ח"ו המפה ועי"ז יפול צד א' מהס"ת חלילה ע"כ נהגו רק בתחיבה היטב (ואמרו כי אצל איזה צדיקים לא עשו כלל עניבה בהמפה גם בחול רק בתחיבה ולא ידעתי טעמם) ובאמת נראה לכל כי גם בתחיבה א"א (כשרוצה שיחזיק ולא תפול ח"ו) רק כשעושה מקודם כמו קשר א' ואח"כ תוחב השני ראשים ועיקר האיסור לדעת המחמירים רק הקשר א' למטה ולא העניבה שע"ג א"כ מה הועילו חכמים בתקנתם זו כלל. ועוד והוא העיקר, כי הוא סכנה ע"י התחיבה בלתי עניבה שלא יפול ח"ו הס"ת מצד א' כשתתפרד ותפול למטה כשלא תהי' אדוקה ומהודקה כראוי (בלתי קשר ועניבה כלל) כאשר שמענו ר"ל והגלילה לכל מסורה, לכל אשר יקראוהו, וכשלא יהי' בקי בתחיבה היטב וכולי האי ואולי, שלא תפול כנ"ל, ע"כ נ"ל שיש לסמוך בכה"ג ובנ"י יוצאים ביד רמ"א דמותר בעניבה אפילו בקשר א' למטה כנ"ל וגם יש לצרף להיתרא מ"ש לעיל (סעי' א') לי"א דעד שבעה ימים שעשוי להתירו מיקרי קשר שאינו של קיימא דגם קשר ממש מותר לעשות לכתחלה כמ"ש המג"א (ס"ק ב') ולצורך מצוה מותר לעשות לכתחלה קשר שאינו של קיימא כמ"ש המחבר לעיל שם בלי חולק ואין לך צורך מצוה יותר מזה והרמ"א כ' שם דבמקום צערא לא גזרו וכיון דיש סכנה בתחיבה שלא יפול ח"ו כנ"ל אין לך רעדה וצערא גדול מזה למי שחושש וירא ודואג על ככה וממילא הוי לצורך מצוה כנ"ל כיון שיש חשש בתחיבה כנז' וא"א באופן אחר לקשור רק ע"י עניבה. וגם יש לצרף לסניף להיתרא עפימש"כ בט"ז לעיל בזה (ס"ק ב' בד"ה בהא דאמרינן וכו') בהא דאמרינן בגמ' בסנדלין של רבנן ופי' בס' התרומה בשם ר"י דמשעה שקושרים אותו על רגלם בשבת שחרית אינם חולצים מנעליהם אפילו בלילות עד ליל שבת מפני שלומדים בכל הלילות של חול במלבושיהם ושוכבים מעט וכו' וכ' הטו"ז דמותר מטעם זה לחלצם ולהתירם בלילי שבת אפילו שהולכים בו כל השבוע ואינם מתירים הקשר כל השבוע היינו רק על הרוב כדרכם אבל יארע לפעמים מפני הטיט שיתירו אותו ג"כ שוב לא הוי קשר של קיימא ומותרים להתירו בליל שבת. וה"נ י"ל כיון דלד' המחמירים כנ"ל צ"ל שיתירו העניבה ביומו היינו תוך מעל"ע וא"כ כשיעכבוהו במנחה אפי' שלא יקראו בו עד יום ב' בשחרית היינו רק על הרוב כנהוג בקה"ת ב' וה' אבל יוכל להיות ביום א' שיזדמן לומגיה וכיוצא שירצה להראות חזותו לפתוח להראות לו הס"ת מבפנים ואז יתיר העניבה תוך מעל"ע לעניבתו במנחת ש"ק והגם שאינו רק מיעוטא שיוכל לפעמים להזדמן כן מ"מ מותר וכד' הט"ז כנ"ל.

והנה לקמן (בסי' תרנ"א סעי' א') באגד הלולב דאם לא אגדו מבעוד יום עיו"ט אי אפשר לאוגדו ביו"ט אלא אוגדו בעניבה. וקשה דלמה לא עוררו שם הט"ז והמג"א דאסור לעשות עניבה כיון שצריך להתקיים יותר ממעל״ע כיון דמיירי בגליות שהוא ב' ימים יו"ט ואיך מותר לענבו ביו"ט ע״י אגודה כנז' ובע"כ צריך לדחוק ולומר התירוץ דהיינו בעניבה בלי קשר למטה ע"כ מותר לכ"ע. או י"ל שסמכו הנו"כ שם כיון דהרמ"א כ' שם ממילא בשם הטור דנהגו שכורכים סביבות ג' מינים אלו ותוחבין ראש הכרך תוך העגול הכרוך ואם כן היינו תחיבה ולא עניבה כלל ומותר לכ"ע. אמנם שם יכולין לעשות התחיבה דגם לא יתקיים ויפול הלולב ממנו בתוך יו"ט יוכל לתחוב עוד הפעם, משא"כ בס"ת שצריכין ליזהר כנ"ל.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה