אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן רצג

סימן רפט

סעיף ג'. (א) מי שהוא אונס וכו' יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד. עיי' מג"א (ס"ק ד') בשם הרש"ל וב"ח דאין לעשות כן משום דדבר תמוה הוא לרבים. והנה לפלא כי מיד אח"ז כ' בשם הטור דאם דרשאי לילך לחוץ לעיר (עיי"ש בלב"ש) ולהבדיל על היין בשבת (מפלג המנחה ואילך) כשלא יוכל לילך לשם מפני הגויים או לסטים וא"א לו ללון שם. והיתכן דבשביל היין שלא יהי' לו במוצ"ש יאמר בשבת כשהחמה זורחת בעוד יום המבדיל בין קודש ״לחול״ וכי זהו תקנו חכמים לומר ח"ו שקר כזה ולברך בשבת באמצע היום והחמה בתוקפה עוד זורחת בימי הקיץ הארוכים (מיד אחרי פלג המנחה) ולקרותו ״חול״.

והנה ראיתי במחזורים הישנים (וויניציאה שכ"ח) כ' בתפלת נעילה באמצע הפיוט והסליחות בחזרת הש"ץ נוסח זה המבדיל בין קודש לחול חטאתינו ימחול וזרבנו ירבה כחול וככוכבים בלילה ואח"כ אומרים זכור ברית וכו' ומסיים הש"ץ אח"כ הברכה או"א מחול לעונותינו וכו' בא"י מקדש ישראל ויום הכפורים (וכן הוא במהרי"ל (בסדר נעילה) וז"ל בנעילה אומרים כל הפזמונים חרוזה ראשונה ואם שבת אומר המבדיל בין קודש לחול וכן באגודה עכל"ה, אך שם נראה דאומרי' הפזמונים האלו אחר התפלה והיינו אחרי ברכת מקדש ישראל ויוהכ"פ כמ"ש שם דאחרי הפזמוני' יאמר שמע ישראל וה' הוא האלקים ותק"ש וא"כ לא קשה מה שהעירותי להלן על נוסח המחזור ישן שאומרים זה המבדיל בתוך התפלה וכנ"ל]. ופלא לכאורה ג"כ איך אחר שעשאו חול שאמרו החו"ק המבדיל בין קודש ״לחול״ כנ"ל, יאמרו ויסיימו הברכה מקדש ישראל ויוה"כ. אך שם יש לתרץ בדוחק כיון שאין אומר המבדיל אז בשם ומלכות רק באמצע הפיוט וחרוזי הסליחות וכיון דקיי"ל תפלת נעילה י"ל בלילה ג"כ (ועיי' מ"ש לקמן סי' תרכ"ג ס"ק א') ואז הוא על הרוב כבר חשכת לילה כשאומרים זה ואומרים זה על שם להבא בקרוב כשיסיימו התפלה ויבדילו אז תהי' השבוע הבאה לישועה וימחול חטאתינו וירבה זרענו ע"כ לא קשיא כ"כ מה שמסיימין אח"כ בא"י מקדש ישראל ויוהכ"פ כיון שאין אומרים המבדיל בברכה רק בדרך בקשה כשיבוא בקרוב זמן הבדלה יהי' לברכה כנז'. [ולכאורה אמרתי לזה מד' החת"ס בתשו' (חאו"ח סי' ס"ז) בסם המרדכי דפזמון המבדיל בין קודש לחול שאומרים במוצ"ש לא נתקן למוצ"ש דעלמא רק למוצאי יוהכ"פ ע"כ אומרים ראשי החרוז מפזמון הלז עוד בעת נעילה וכאשר הביא זה שם בחת"ס בכבודו ובעצמו מנוסח מחזור אשכנז. אך באמת יפלא למה נרשם שם במחזור (הישן) וכן במהרי"ל כנ"י דרק כשחל יוהכ"פ בשבת אומרים גם זה" המבדיל וכו' כנ"ל ולמה דוקא ביוהכ"פ שחל בשבת הלא גם כשחל בחול שייך המבדיל בין קודש לחול שמבדילין אז בברכה זו כמו במוצ"ש בלי שינוי, ואם כד' החת"ס, הול"ל נוסח זה בראשי החרוזות בנעילה גם כשחל יוהכ"פ בחול, וגם בחת"ס פלפל אם צריכין להקדים כספנו לזרענו ובמחזור הישן הנ"ל לא נמצא הנוסחא רק זרענו ומה שתמה הגאון חת"ס על לשון זרענ"ו כחו"ל, ל"ק. וכן מצינו בתורה בפ' עקידה וארבה את זרעך וכו' (כחול הים) וכן בתפלות ר"ה ותפקדהו בד' ישועה ורחמים וכו' וצאצאיו כחו"ל הי"ס]. אבל עכ"פ בהלכה דידן שיברכו בשם ומלכות המבדיל בין קודש לחול בעוד החמה זורחת ועוד היום גדול לעמוד בש"ק, היא תמוה גדולה. ובשלמא לענין התפלה של ערבית שמתפללי' כר' יהודא מפלג המנחה דס"ל דאז הוא זמן שכיבה כבר הגם שכתבו שצ"ל ק"ש כשהוא לילה מ"מ כיון דתפלת ערבית אז מותר להתפלל ע"כ אומרי' גם אתה חוננתנו אז, אבל להבדיל על הכוס כנ"ל מבעוד יום הוא מהלכות עוממות שלא זכינו להבינם כלל. ואם מפני שלא יוכל לטעום בלילה אם יהי' מחוץ לעיר שלא יוכל להבדיל שם, אולם לדעה הא' שפסק המחבר לקמן (סי' רצ"ו סעי' ג') דאם אין לו יין ושכר להבדלה ומצפה שיביאו למחר מותר לאכול במוצ"ש א"כ למה לו שיבדיל בש"ק מבעוד יום הרי ממילא יוכל לטעום כנז'.

ולכאורה הי' עוד מקום להקשות ממ"ש להלן (סי' רצ"ד סק"א) המג"א בשם הירושלמי שאומרים הבדלה בחונן הדעת משום שאסור לשאול צרכיו קודם שיבדיל ע"כ תקנוהו בתחלת שאלת צרכיו עיי"ש וא"כ איך ישאל צרכיו עוד מבעוד יום גמור. אך י"ל דזהו רק טעם מה דתקנו כן חכז"ל לכתחלה אתה חוננתנו בחונן הדעת. וכ"כ בישועת יעקב (סי' רצ"ט ס"ק ד') דהך דאמרי' בירושלמי דאסור לשאול צרכיו קודם התפלה בע"כ ש"ס דילן לא ס"ל כן עיי"ש.

ויש להעיר עוד במ"ש לעיל ממחזורים הישנים נוסח פיוט המבדיל בין קודש לחול באמצע תפלת נעילה שהוא נשען ע"ד רב בירו' (ברכות פ"ד ה"א) ועיי' תוס' ביומא (דף פ"ז ב') דתפלת נעילה פוטרת של ערבית ופרכי' האיך הוא מזכיר של הבדלה וי"ל דע"י נוסח זה המבדיל בין קודש לחול באמצע התפלה בזה מתורץ ויוצא בשל הבדלה באמצע תפלה לד' רב כנז'. וכיון דאנן פסקינן כמבואר בטוש"ע להלן (סי' תרכ"ד סעי' א') דאין תפלת נעילה פוטרת של ערבית ע"כ בטלו לנוסח זה מהפיוט במחזורים. כן י"ל ורשמתי בדרך הערה נכונה.

ב ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם. עיי' בזוה"ק פ' ויקהל (דף ר"ז) כד נפק שבתא וכו' כדין פתחי ישראל ואמרו והוא רחום יכפר עון וכו' דתקונא שפירא איהו בהאי ליליא כיון דדינא איתהדיר לאתרי' מה דלא איתחזי כד עייל שבתא וכו' עכ"ל הזוה"ק. ומכאן תשו' לאותן שאין אומרים כלל והוא רחום יכפר וכו' במוצש"ק והרי אלו מחסירין לנפשם האי תקינא שפירא שיכולין לעשות ע"י אמירת והוא רחום במוצש"ק כנז' מזוה"ק

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה