אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן רפט

סימן רפח

סעיף א'. (א) ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה. מפה פרושה על הפת כ"כ הלבוש ועיי' בדברינו לעיל (סי' רע"א) מ"ש בזה.

ב והוא נקרא קידושא רבה. עיי' בפסחים (דף ק"ו א') ובפרמ"ג (בא"א ס"ק א') בזה די"מ הטעם שהוא נקרא קידושא רבה לשון סגי נהור מחמת שהוא רק ברכה אחת בפה"ג וגם הוא רק דרבנן כמ"ש הרמב"ם. והנה הגם דקידוש לילה אינו ג"כ רק דרבנן כשהתפלל ערבית (כמ"ש המג"א בסי' רע"א) מ"מ הלילה יש לו מציאות שיהי' דאו' היינו כשישב בסעודה מע"ש ופורס מפה ומקדש ולא התפלל ערבית עדיין משא"כ בשחרית גם כשלא קידש מבערב ל"ש לומר (כמ"ש הפרמ"ג) שיהי' בבוקר הקידוש ד"ת (כיון שצ"ל אז ברכת מקדש השבת כמו בערב) דהא גם אם לא התפלל ערבית בשכחה או באונס מבערב מ"מ אסור לקדש קודם תפלת שחרית (כיון שאסור לאכול ולשתות קודם התפלה) וממילא כשכבר התפלל שחרית ואמר בא"י מקדש השבת שוב לא הוי הקידוש לאח"כ ד"ת רק מדרבנן לד' המג"א כנז'.

אולם זאת ראוי לעורר מה שהקפיד אאמו"ר זי"ע על האומרים לחיים בקידוש של שחרית כששותין ובאמת הוא זלזול גדול לדרבנן. כיון שבלילה לא יעשו כן לומר לחיים בשתיית הקידוש והרי מוכיחי' מעשיו דבשחרית יחזקוהו (קידושא רבא) לשתיי' של חול. דהטעם של לחיים מבואר בתיקזוה"ק ובשארי סה"ק למ"ד ענבים סחטה לו לאדה"ר וגרם מיתה ר"ל ע"כ אומרים לחיים בשתיית יין וכיון דקיי"ל שומר מצוה לא ידע דבר רע ע"כ אין לחוש בקידוש לארס וקללה וכיון שיאמרוהו (לחיים) בקידוש שחרית ה"ז זלזול גמור כנז'. (ובפרט לפי הכונה בהאריז"ל קידושא רבא כשמו כן הוא רב וגדול במעלתו מקידוש ליל שבת וממילא כ"ש בו מגע. נכרי היינו שליטת החיצונים וארסם ומין קללה ח"ו. ובודאי הוא זלזולא שיצטרכו בו לומר לחיים כמו בחול כנז'.) [ואל תשיבנו ממסאחכז"ל בשבת (דף ס"ז ב') ברע"ק שעשה משתה לבנו והי' אומר על כוס וכוס חמרא וחיי וכו' והלא הי' סעודת מצוה ול"צ לומר לחיים. ז"א קושיא. וכמו שכתבנו כבר בחי' ד"ת (מהדורא ד' אות ל"ח) דזהו לא דמי לכוס יין והבדלה שהמצוה בכוס יין זה דוקא ע"כ אין צריך לומר לחיים משא"כ במשתה גם בסעודת מצוה שמצוה לאכול ולשתות סתם וגם א"צ ריבוי כוסות יין ע"כ בע"כ הוצרך לומר על כוס וכוס חמרא וחיי וכו' כדי שלא יזיק כנז']. ושכיחא הוא זה בבני הכפרים, מנהג בורים, אוכלים כאכרים ונבלע באברים, ושותים כשיכורים. ואם יארע לאחד מהם שמחה תוך השבוע כגון לידת בת וכיוצא אז יתן קידוש בשבת שחרית בביהמ"ד, וישתו יי"ש, אשר יש חשש, שאין יוצאין בו חובת קידוש במדינה זו כנז' לעיל בדברינו (סי' ער"ב, ואכמ"ל) וצווחין זה לזה הב, הב, לחיים לחיים. כמו בבית המרזח. ואין לך זלזול גדול מזה לקידושא רבה, וחובת מצותה וגם בסעודה ג' בשתיית בפה"ג יש סברא שאין לומר לחיים כיון שלד' הרמב"ם הוי קידוש גם בסעודה ג' וגם עפ"י כהאר"י הכונה שבפה״ג וכוס יין אז הוא ממקום גבוה מזלא עילאה שאין שם מגע נכרי וי"ל שגם אז א"צ לומר לחיים ואכמ"ל בדברים שכיסן עתיק יומין.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה