נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן קעד
סעיף ב'. (א) יין פוטר כל מיני משקין וכו'. בט"ז (ס"ק ב') כ' בשם המרדכי דוקא אם היו שאר המשקין לפניו בשעה שבירך על היין אז פוטר אותם, ובפרמ"ג (במ"ז שם) כ' דהד"מ צידד דבזה"ז יש קבע לשתי' על כן אפילו לא היו המשקין לפניו כשבירך על היין אין צריך לברך על המשקין כלל עיין שם ובמג"א (סי' ר"ח ס"ק כ"ד) בשם השל"ה דפסקינן יש קבע לשתייה. ולפי זה אמרתי כבר שא"צ להחמיר כאותן המדקדקים ומחמירין כשנותנים בסעודות גדולות אצל הבע"ב שווארצען קאפפעע בגמר הסעודה שאין רוצים לשתותו קודם בהמ"ז מפני ספק ברכה רק לאחר בהמ"ז ולברך עליו. ולפענ"ד ז"א, ויכולין לשתותו קודם בהמ"ז לכתחלה בלא ברכה כיון ששתו כבר יין בסעודה וברכו בורא פרי הגפן וברכת היין פוטר כל מיני משקין וגם ע"ז נתנו הקאפפעע אחר הסעודה בשביל להפיג היין מהמוח ואין לך קביעות גדול מזה ושייכות להיין והיין פוטרו ושוב ראיתי בשו"ת בתי כהונה (ח"ב סי' א') שכ' ג"כ דאם ברכו על היין בתוך הסעודה יכולין לשתות הקאווי בלא ברכה קודם בהמ"ז עיי"ש.