נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן קסט
סעיף ב'. (א) לא יתן לאכול אלא למי שיודע שיברך. עיין מג"א (ס"ק ו') דאם יודע בודאי שלא יברך לא יתן לו וגם מחלק בשם הב"ח בין נותן לו לעני בלא נטילת ידים דמיד עובר משא"כ בלא ברכה דבשעה שנתנו אינו עובר ואם אח"כ לא יברך מה עלינו לעשות ועיין לעיל בש"ע סי' קס"ג (סעיף ב' בהג"ה) ומג"א שם (ס"ק ב') ובדברי תשו' גדולי האחרונים בשו"ת בית יצחק (חאו"ח סי כ"ט) וכן בתשו' שם שבסוף הספר לענין המוכרים משקאות בבתי מרחצאות בבתי גואי ושותים בלא ברכה כיון דאסור לברך סם וכן בשו"ת תורת חסד (חלק או"ח סי' ה') לענין בתי מרזח ואכסנאות מוכרי משקאות שיש הרבה קולים ששותים סם שאין מברכים וכ' היתר לזה, אמנם עיין בדברינו במנחת אלעזר (ח"א סי' נ"ג) בביאור הסוגיא בשורשה (ע"ז כ"ב א') במושיט וכו' אם הוא בתרי עוברי דנהרא וגם אם יקח וימצא גם מבלעדו הוי איסור דרבנן מסייע ידי עוברי עבירה ועיין שם במנח"א בסוף התשו' נמצא מתשו' שם שלמה כת"י (לאאזמו״ר הקדוש זי"ע מפה"ק) תשו' ארוכה בדין לפני עור ובסופו ח' הלכות וסעיפים היינו דינים היוצאים מביאור הלכות לפ"ע עיין שם והנוגע לענינינו בזה הנה לא באתי בזה להכריע בין ההרים הרמים אך הרואה יראה בתשו' אאזמו"ר הנ"ל בקיצור דינים (היוצאים מביאור פלפולו אות א' ואות ד') י"ב דהמוכר משקאות או שארי דברים לאותן שאין מברכים בודאי נגע בזה מדאורייתא באיסור לפני עור דהגם שיש עוד בית מרזח במקום הלזו לישראל או לנכרי, מ"מ פשוט א לו היה מוכר האחר בזול או מאכל ומשקה טוב יותר היה הולך אצלו וכיון שהולך לשתות או לקנות ולאכול מידו מהסתם הוטב לו בכאן יותר מפני המחיר בזול או מיטיב הסחורה בעיניו או שנותן לו בהקפה דזה הוי כתרי עוברי דנהרא ועובר מדאו' בלפ"ע (עיין שם ראיות אאזמו"ר מהש"ס) כמ"ש באות ד' שם כנ"ל וגם באות ה' שם מבואר דגם כשגוף המכשול והאיסור הוא רק מדרבנן כגון הכא שהוא רק ברכות דרבנן (וגם בבהמ"ז דאו' כשאינו מברך י"ל דלא הוי כמו לאו דאו' כיון דבאמת ל"ת חמיר כדאמרי' בסוגיא דעשה דוחה ל"ת דיבמות ואם כן כשעובר בשוא"ת על המ"ע דבהמ"ז אינו חמיר כל כך ועכ"פ הוי כמו איסור דרבנן) עובר בלפ"ע מדאו'. וגם אנן בעניותן כתבנו. עוד במק"א בעה"י בזה בתשו' מנח"א חלק ד' סי' כ"א וסי' י"א אות ב'] וגם אם יש בית מרזח אחר שהוא יתן לו גם כן בהקפה מ"מ האחר הוא ישראל ג"כ עובר מדאו' בלפ"ע לדעת המל"מ. עיין שם בתשו' אאזמו"ר כנ"ל אות ג'. וכיון דהוא דבר קשה ליזהר ובפרט בליסענץ של משקאות אם לא ימכרו להקלים האלו כיון שהעסק נקרא שהוא של הממשלה ופן יאכלו קורצא וכו' הני בריוני ויוכלו ליקח ממנו ח"ו העסק פרנסה על כן כל מי שיראת ה' נוגע בלבבו אם יודע באופן הנ"ל שהוא חשש דאו' כשיבואו הקלים האלו לקנות עכ"פ לא ישמש אותם ויתן להם הקעללנער וגם אם הוא יחידי או הממונה ולא הוא בעצמו. ואין לומר דאין נ"מ כיון דהוא מכשיל את הקעללנער הוי ג"כ לפ"ע ז"א כיון דהקעללנער הממונה יוכל לסמוך על הגאון שר התורה מלובלין זצ"ל בעל תורת חסד ורב גוברי' וראוי לסמוך עליו בשעת כזה. אע"ג דאית ליה פירכא וצ"ע לדינא וראוי להחמיר כד' אאזמו"ר הגה"ק הנ"ל ושליחות ל״ש בזה אך עכ"פ לא ימכור בידו להם כנ"ל וגם פשוט דל"ש בזה דאסור ליהנות מהריוח שבא לתוך כיסו ממכירת הסחורה הנ"ל (אפילו ע"י שכירו ושליחו) כיון דאיסור לפ"ע ומה שנהנה על ידו אינו מאיסורי הנאה כלל. (זאת רשמתי בקצרה לע"ע בהעברה) העצה היעוצה לטובה מה דאפשר כנ"ל.