נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן פח
א וכן פשט המנהג. עיין באה"ט בשם הרמב"ם דמימיו לא בטל טבילת עזרא וכן יש כמה דעות ליזהר ומה יפה מנהג חסידים ואנשי מעשה שנתפשט דרכם ליזהר בזה ובחי' חיים ושלום על התורה (ס' ויקרא) הארכתי בזה והבאתי ראיה מדברי הרמב"ם בס' הי"ד שזהו דת יהודית לטבול לקריו ועיין בדברינו במנח"א חלק ה' (סימן ס"ח) ובחלק ד' (סימן כ"ד בד"ה והנה שלח אלי וכו' עיין שם להלאה) ולהלן בנימוקי (סימן שכ"ז) והנה מה שנזהרים בכמה קהלות נאות וחסידות בבתי תפלות שעכ"פ הבעל תפלה לא יעמוד בשבת קודש לפני העמוד אם לא היה מקודם בבוקר במקוה [וכמו שכתב הבאר היטב לקמן (סימן שכ"ו ס"ק ה') שנתפשט המנהג במדינותנו לטבול בכל ענין בש"ק והמג"א שם (ס"ק ח') כתב דטבילת קרי דרבנן על כן מותר בשבת ולא הוי מתקן גברא עיי"ש] (כיון שנתינת ט' קבין לא ידעו ולא נהגו העולם ומי שנזהר הולך רק במקוה) ונראה לי מקור בגמרא ברכות (כ"ב א') רב חמא טביל יומא דפסחא להוציא את הרבים י"ח הגם דמסקינן שם בגמרא ולית הלכתא כותי' עיי"ש בתוס' שני דעות בפי' זה ויש אומרים דלתפלה צריך טבילה עיי"ש וכן הוא בירושלמי ברכות (פ"ג הלכה ד') אינו מוציא הרבים ידי חובתם עד שיבוא במ' סאה עיי"ש ועכ"פ להוציא הרבים יד"ח חמיר טפי בזה כנזכר מגמ' וירושלמי והגם שהש"ץ בימינו שהכל יכולים להתפלל אינו מוציא י״ח אחרים אבל לקדיש וקדושה (ותפלת י"ח בצבור שהוא כונה מיוחדת בהאריז"ל לתפלה בקול בחזרה) מוציא הרבים י"ח על כן צריך להיות עכ"פ הש"ץ טהור בזה כנזכר [ומה שאין מדקדקים כל כך בימות החול בהש"ץ פשוט דבחול אוקמי' אחזקה וגם אינו זמן עונת ת"ח שהוא רק בשבת ע"כ אז ישגיחו שיטבול וז"פ הטעם].