אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן עה

סימן עד

סעיף ב'. (א) וכ"ש שער נכרית וכו'. עיין מג"א (ס"ק ה') מה שכתב ע"ד הבאר שבע דהמה דחויים מעיקרא ועיין בדברינו בשו"ת מנח"א (חלק ה' סימן ל"ה) עודנו בכת"י] באריכות ע"ד המג"א אלו כי בעל כרחך טעות סופר הוא או מאיזו תלמיד טועה אשר הכניס בו דבריו ולשונו באיזה תיבות בזה ולתלות באילן גדול (המג"א זצ"ל) ודברי הבאר שבע נכונים ואינם דחוים מעיקרא כלל וכמו שביארנו שם באורך בעה"י. וראיתי ג"כ לגדולי אחרונים בזמנינו שכתבו גם כן בהרבה תשובותיהם שיש לגדור גדר שלא לילך בהשערות נכרית כי שומר נפשו ירחק מהם עכת"ד (וכמובא בספר אורחות חיים) ולא הארכתי לסלסל בדבריהם כי (במחכת"ה) בעוה"ר רבים מהם בעצמם היינו הם ונשותיהם ובנותיהם לא נזהרו בזה כלל על כן הוא לצחוק מכאיב בעיני העם הזהרת תקנתם (כלומר קלקלתם). ועל ידי זה גם בנותיהם בשערות עצמן הקילו להם ועוד עד שיצאו מהנהגת דת יהודית ר"ל. (השם יצילנו). והגאון חת"ס זצ"ל הזהיר בזה (על פאה נכרית) בצוואתו לבנותיו ועל כל דורותיו ובעוה"ר בדורותינו נפרצו במלואם בזה גם אבל עכ"פ בדורו היו נזהרים בזה משא"כ הנ"ל. והש"י יעזרינו בקרוב ויקויים בנו מה שנאמר באברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו (אלו הנשים) אחריו ושמרו דרך ה' וגו' ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר בכט"ס.

סעיף ד'. (ב) ויש מתירין נגד ערות קטן. עיין מג"א (ס"ק ח') דלא יאחוז המוהל הערלה בשעת ברכה ועיין בדברינו בזה באות חיים (סימן כ"ה ס"ק י"ב ובסי' כ"ז ס"ק י"ד) ובאות שלום (סי' רס"ה ס"ק י״ט, ובסי' רס"ד ס"ק י"א אות ז' באומנת המילה) דאין לפסוק כן ולפי דעת הגר"א ושאר פוסקים עפי"ד התוס' בעל כרחך צריך לתפוס הערלה בשעת ברכה דאל"כ הוי עובר דעובר לעשייתן וכן עוד טעמים עיי"ש.

שוב ראיתי בס' בגדי ישע על אורח חיים (בסימן זה) כתב גם כן שאין לעשות כהמג"א בזה כי (כשאין תופסים הערלה בשעת ברכה רק לאח"כ) ראיתי כמה מכשולים באו מזה על כן יש לנהוג כהא"ר (היינו לתפוס מקודם הברכה) עכ"ל בבגדי ישע. והמכשולים אשר ראה שבא מזה בודאי הוא כונתו היינו מכשולי המילה שיכולין לבא על ידי זה כמו שביארתי סם באות שלום כנ"ל ע"כ בודאי יש לעשות כדברינו. בעה"י.

סעיף ו'. (ג) היתה ערוה כנגדו והחזיר פניו וכו'. עיין מג"א (ס"ק ט') בשם הב"ח דדוקא החזרת פניו מהני בזה ולא עצימת עיניו עיין שם ועיין בשו"ת נהרי אפרסמון (חאהע"ז סימן י"ט) מה שהשיב לרב אחד שהחמיר על עצמו בעת סידור קידושין שעומדות שם נשים בגילוי שערותיהן ולזה לא מהני עצימת עיניו על כן הלביש את עצמו אז טלית כדי להפסיק בין הערות שער והוא הוכיח לו דאין לעשות דבר תמוה כזה בעיני ההמון מה ששארי הרבנים לא יעשו כזה, והן אמת דזהו נקרא ערוה בגילוי שער ואין היתר במה שנפרצו רבות מהם בעוה"ר אך היה לו עצה להפוך ולצדד פניו או להעמיד העדים בינו לבין ערות הנשים בשערותיהן והביא שם שו"ת פנים מאירות (חלק א' סימן ע"ד) מה שחילק דבערוה גמורה כגון בית בושתה לא מהני אפי' החזרת פנים אולם בשאר איבריה וכגון שערות די בעצימת עינים עיין שם ואכמ"ל. מכל מקום נראה לי (וכן דעת הגאון בעל נהרי אפרסמון ז"ל שם) להחמיר גם בשערות שלא די עצימת עינים בלבד כי אם החזרת פנים (ובפרט עמידת העדים בין הרב המברך לבין הכלה) וזהו הוא דבר קשה ומוזר להרואים על כן מנהגי היכא ששכיח היזקא בזה בעוה"ר ובפרט בעיר הגדולה (הגם שהכלה מכוסה מ"מ הן רעיותיה הנשים הפרוצות העומדות שם לנגד עיני המסדר קידושין) דשכיחי הני שערות כנ"ל וגם מגולות הלב והידים מקומות שדרכן להיות מכוסות דרכי להעמיד את עצמי נגד החתן מול פניו בסמוך ממש ולומר הברכות ועל ידי זה החתן מפסיק גם אם יעמדו מאחורי החתן (דהיינו מול פני המסדר) נסים כאלו הנ"ל. (ואם החתן הוא נמוך הקומה צריכים להעמיד שם בסמוך אחד הגבוה בקומתו שמפסיק עד שערות הנשים כמובן).

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה