אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן ערב

סימן רעא

סעיף ט' (א) במקום שאין יין מצוי י"א שמקדשים על שכר ושאר משקים חוץ מן המים וי"א שמקדשים וכו'. עיי' מג"א (ס"ק ו') דאין מקדשין על יי"ש אא"כ במדינות שרוב שתיית ההמון הוא י"ש בכל יום עיי"ש ובבאה"ט (ס"ק ז') ובשע"ת ס"ק ב' שהביאו דעות האוסרים וגם המתירין לקדש על יי"ש בבוקר ועי' ט"ז (ס"ק ו') דמ"מ אם היין ביוקר כגון במדינות אלו (פולין ורוסיא) אין מהדרין אחר יין כיון שאינו חיוב גמור כמו בלילה וכו' ומי שמברך גם ביום על היין ודאי עושה מן המובחר עכ"ל הט"ז עכ"פ מכל אלו הדעות ובפרט הני אשלי רברבי הט"ז והמג"א אין שום היתר לקדש (גם בשחרית) על יי"ש במדינת אונגארן שהיין גדל ומצוי שם ולא מיבעיא לד' המג"א שצ"ל רוב שתייתן בכל יום ביי"ש וזה אינו במדינת הגר שהיין מצוי אך גם יין ביוקר (לד' הט"ז) ל"ש לומר שהוא במדינת הגר מקום גדילתו ומציאתו ול"ש לומר עליו שהוא במדינה זו חמר מדינה שזה ל"ש רק בימיהם בפולין וגאליציען גם באותן השנים שהי' גאליציען תח"י מלך א' עם אונגארן ולא הי' צאלל גרענצע ביניהם כלל מ"מ כיון שלא היו אז כלל מרכבות הקיטור (באהנען) המחברים המדינות זל"ז וארץ אונגארן הרים גבוהים סביב לה (בעסקיך וקארפאטען) וכמ"ש רש"י ביומא (דף י"א ע"א) כגון ארץ הגר שמוקפת הרים וגבעות בכמה פרסאות עיי"ש] וממילא בימות החורף והשלג אם היו מוליכין עגלות בחביות יין מאונגארן נשארו מפני השלג סמוך להרי הגבול הנ"ל כל ימות החורף ונמצא באמת שלא היו יכולין לסמוך על היין במדינת פולין כלל והי' היי"ש (או השכר) חמר מדינה (כאשר ראיתי ונשתוממתי עוד בימינו בבואי בימי נערותי אחרי חתונתי לביאלאבזעגז רוסיש פולין, אשר גם הזילוף בברית מילה ג"כ ביי"ש חזק במקום היין שלא הי' לעניים יין כלל וכן הברכה אשר קידש ידיד מבטן ברכו שהכל נהי' בדברו ושם הוי הי"ש חמר מדינה והי' נוהג שם עוד כמו שהי' בפולין עוד בדורות הט"ז והמג"א כנ"ל משא"כ באונגארן ומדינתנו שהיין שכיח מעולם כנ"ל, והנה הרבה חסידים ות"ח רוצים לסמוך על מעשה רב רבנן רבינו הק' בעל דברי חיים זי"ע אשר קידש בבוקר על יי"ש אמנם העידו לפנינו ת"ח וזקנים שידעו בבירור אשר בהיות עוד רבינו בעל דברי חיים טרם ימי זקנתו כמה שבתות בשנה באונגארן נהג אז במדינה הלז כי אחר קידש בפניו מקודם על היין בפה"ג והוא לקח כוס יי"ש ובירך שהכל וטעם מעט ואח"כ נטל ידיו לסעודת שחרית ש"ק וכפי הנראה ברור לא רצה לשנות המנהג מביתו בצאנז (פולין) שנהג לקדש עיי"ש (ששם הוא חמר מדינה ומותר כנ"ל) ומפני טעם עפ"י סוד שהי' לו ז"ל, וגם אולי הי' קשה לו לשתות אליבא ריקניא יין (וכמ"ש בשו"ת נחלת שבעה סי' ל"ה על יי"ש) אך מפני שבמדינה זו אינו חמר מדינה ע"כ יצא בע"כ מקודם בברכת קידוש על היין של אחר כנ"ל ואח"כ טעם יי"ש כנז' ע"כ בודאי במדינה זו אין לקדש על יי"ש גם בבוקר כנ"ל.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה