נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן סח
א לומר פיוטים. עיין מג"א בענין פיוטי הקליר שנהג האריז"ל לאומרן גם להפסיק בברכת ק״ש ועיין שערי תשובה בזה ועיין בדברינו במנח"א (חלק א' סימן י"א) באורך בכל זה ובחמשה מאמרות (מאמר נוסח התפלה אות כ"ח) מ"ש בשם פרי קודש הלולים להה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע עיי"ש ובאמת לא זכיתי להבין מ"ש שם בפרי קודש הלולים (כמו שהעתקתי לשונו במאמר נוסח התפלה) דאין אתנו יודע עד מה איזו מפיוטים הוא עפ"י סוד מ"ש האריז"ל לאומרם והלא המה מבוארים ומצויינים הפיוטים האלו בר"ת אלעז"ר כמסומן בתחלתם שהם לר' אלעזר הקליר ועליהם כתב האריז"ל שר"א הקליר הוא התנא ר' אלעזר ב"ר שמעון וכמ"ש בתוס' חגיגה ובכמה דוכתי (וכנ"ל ממנח״א חיא שם ועיין בכתב יד בדברינו מנח"א [חלק ה' סימן כ'] עיי"ש) ועד כאן לא פליגו גדולי האחרונים ז"ל וכמ"ש במחזיק ברכה מובא גם בזה בשע"ת בכונת דברי האריז"ל אם הוא ממש התנא ר"א בר"ש בחיים חיותו תיקן את הפיוטים וכמו דאמרו במדרש קהלת שסיפדו עליו על ר"א בר"ש פייטוני או אולי (כמו שנדחק במחזיק ברכה, ושכבר ביארנו במנח"א ח"א שם שאין צורך והכרח כלל לומר כזה) שהיה הקליר רק ניצוץ נשמת התנא ר"א בר"ש, עכ״פ כ"ע מודי לפי האריז"ל שפיוטי הקליר המה עפ"י סוד ואם כן למה החסירו גם פיוטי הקליר האלו שמצויינים באותותם למייסדם ומחברם בשמותם וכמו שרשום במחזורים הישנים וגם חדשים. וכפי ששמעתי אצל הה"ק המקובל רבינו מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע בזה לא החסירו פיוטי הקליר ונסתפק (בפרי קודש הלולים) כנראה רק על שארי הפיוטים שלא נרשם עליהם שם ר' אלעזר הקליר אם הם על פי סוד, ויש לי ראיה וסייעתא לזה על פי מה ששמעתי מהזקנים גדולי תורה ז"ל מפה"ק שהיו תלמידי הרב הקדוש בעל דעת קדושים ז"ל מראזדל שאמר בשם חותנו הרב הקדוש מהרצ"ה הנ"ל שאמר בשבח הפיוטים הקדושים לראש השנה ויום כפור ואמר בקדושת לשונו כן:
הן חשבתי בדעתי לעשות פיוט (להתעוררות) לאמרו בימים הנוראים האלו כי במה גרע כחי בזה מהראשונים אם הראשונים עשו במליצת לשונם היפה גם אני ב"ה אעשה כן ואם בעומק כונתם בהפיוט בסדר עליות העולמות והכונות לצורך היום גם אני אוכל ב"ה לעשות כן אחרי שובי נחמתי כי במה אהי' בטוח כשיאמרו הפיוט הזה אז ימחלו עונותיהם של ישראל (כמו הפיוטים הקדושים שיש להם סגולה זאת שמעוררים רחמים ורצון ללבון עונותיהם של ישראל ולכל טוב) ולאשר לא אדע זאת אם יהיה בשלי הסגולה הזאת שיש להפיוטים הנ"ל אם כן למה זה אנכי אטריח לאומרו, עד כאן תוכן דברי קדוש אחד מדבר הנ"ל, ומזה תשפוט ותרגיש עד כמה נחשבו בעיניו דברי הפייטן הקדוש הקליר ודעימיה זי"ע ובודאי לא החסירן. ומתלמידיו הקדושים זי"ע שיצאו מה שיצאו והחסירו בכל פעם יותר אמירת הפיוטים הקדושים (גם מה שנרשמו מהקליר וכיוצא) לא אדע טעמם. ואסור לנו להרהר אחריהם, אבל לא לעשות כמעשיהם. (וכמו שכ' בסור מרע ועשה טוב להרב הקדוש מהרצ"ה הנ"ל שאפי' הרב דומה למלאך ה' צבאות לא תאמין לשום עובדא ומעשה לנהוג אחריו שום דקדוק מעשה עד שתדקדק בעצמך וכו' ותהיה נושא ונותן בדבר מאיזה טעם ושורש וכו' וצריך אתה לדונו לכף זכות וחלילה ח"ו להרהר אחריו אבל לא תעשה כמעשהו נגד התורה עד שתשא ותתן עמו על מה ולמה הוא עושה כן וכאשר יורה לך טעם על פי התורה ויסבור לך הדבר ויכנסו דבריו באזניך אחרי שתחקור בענין אז תאמין וזולת זה לא תאמין אפילו יאמר לך שקיבל מאליהו אל תאמין ולא תשמע לו וכבר אמרו אם יבא אליהו ויאמר חולצין וכו' אין שומעין לו ואפילו נגד תקנות חכמים בלבד לא תשמע לו עכ"ל הקדוש הנ"ל) והכי נמי בפיוטים המבואר בס' חסידים כי המשנה ומחסיר מלאומרן עובר בלאו דלא תסיג גבול עולם אשר גבלו ראשונים על כן בודאי אסור לעשות כמעשיהם (הגם שאסור להרהר אחריהם) ז"ל. ושמעתי מאדומו"ר הקדוש רבינו יחזקאל משינאווע זי"ע על עיר אחת גדולה (אין רצוני לפרוט בזה) כי לכך לא נמצא בה מאחינו בני ישראל זקנים כפי ערך רוב גדלה נגד שארי עיירות, לאשר החסירו שם החסידים (שונים למפלגיהם ומנהגיהם) לומר פיוט ונמצא בס' חסידים כי המשנה ומחסיר פיוטים בצבור הוא גורם רעה ר"ל בעונשים וקיצור ימים, וכן כתב מרן הב"ח בזה שבימיו התחיל גדול אחד לבטל הקרוביץ ונענש ולא הוציא שנתו. (ה' ישמרנו ויצילנו) ועל כן לא נמצאו בה זקנים מופלגים עכדה״ק. ועל מנהגי הקדושים האלו שהחסירו עומד לעינינו דברי חז"ל רבותינו באבות, חכמים הזהרו בדבריכם שמא ישתו התלמידים הבאים אחריכם וכו' על כן בודאי לא יפה עשו החסידים (המכונים כן, ומהם קצת חשודים) שעשו מעשה והחסירו ובטלו אמירת הפיוט בכל שלש רגלים וד' פרשיות לגמרי, ובראש השנה ויום כיפור גם כן החסירו רובן ככולם גם פיוטי הקליר שנזכרו בתוס' והאריז"ל כנ"ל. ובכמה ישובים וקהלות המה (המבטלי פיוט) קהל קלים ריקים ופוחזים זוללים וסובאים ויערב להם על ידי זה למהר לצאת מבית התפלה כדי שיוכלו ללכת כל היום אחרי שרירות לבם ועל זה ינעם מאמר התנא הקדוש הנ"ל ושמא יחובו חובת גלות וישתו מים רעים (בכל הפירושים) לרעות בגנים לרעות את עצמם ואת נשותיהם ובנותיהם ובניהם, ולנומאות את נפשותיהם. ואי איישר חילי בעה"י אבטלינהו עכ"פ במקום שימצא בגלילותינו שפרצו בבית המדרש כזה וכן יעשו (ראוי לכל רב ומורה, אם אפשר) להחזיר העטרה ליושנה ולומר פייט כמנהג אבותינו מקדם, וזכות אבותינו וזכות הבעלי פיוטי הקדושים אשר בארץ יגן עלינו בכל משאלותינו, ובכח תפלתינו נפעול לעורר רחמים למהר גאולתינו במהרה בימינו.
ב וכן נוהגים בכל המקומות לאומרם. ראיתי בזה חזות קשה באשל אברהם (להגאון הצדיק מבוטשאטש ז"ל) שכתב וזה לשונו:
ויש גם כן מקום לומר שמהאריז"ל והלאה שהובטחו עם בני ישראל שלא יהיה עוד גזירת שמד ח"ו על רבים וה"י יעזור וכו' נכון למעט מלומר בשבת קודש דברים המעוררים דרך עוצב ויגון כגון בשבתות שבין פסח לעצרת (הפיוטים) עכ"ל. ודבריו ז"ל תמוהים מה שאמר שהובטחו מזמן האריז"ל שלא יהיה עוד גזירת שמד, היכן מצינו כלל הבטחה זו והלא אדרבא אין לך שעת השמד יותר משנת ת"ח למאות אלפים מישראל ר"ל שזהו בערך תשעים שנה אחרי האריז"ל, והלא עוד בזוהר הקדוש פרשת תולדות (דף ק"מ ע"א) ניבאו שם במדרש הנעלם על שנת ת"ח לאלף הששי מאן יתקיים בקיום דתי' אז (היינו מגזירת שמד על הדת) ועיין בדברינו בדברי תורה (מהדורא קמא אות ס"א) עיין שם. ומה שאמר באשל אברהם שם בשם האריז"ל שאז הותחל זמן הגאולה, אמת כן הוא, ומה שנתאחר בעוה"ר עד הנה הוא באמת חבלי משיח עד שיבא במהרה בימינו הלידה בקיום לגמרי כמו שאמר בישעי' בן וגו' ילד לנו וגו' ותהיה המשרה על שכמו וגו' ועל ידי זה צריכים לעורר יותר כמו שנאמר בבכי יבאו ובתחנונים אובילם על הגאולה שלימה בקרוב ובפרט בימים האלו קודם שבועות המבואר בתיקוני זוהר הקדוש תיקון כ"א (דף נ"ה א') עיין שם בבל״ר ובזוה"ק ברע"מ פרשת פנחס (רנ"ו א') דבחג שבועות יפקון מן גלותא, וזהו טעם אבותינו ורבותינו הצדיקים ז"ל שנגנו אלו הפיוטים (איומתי, ועוד) בסעודת צהרים בשבת קודש בין פסח לעצרת בקול בכי וניגונים המעוררים מאוד את הנפש להתרפקות קירוב הגאולה ואשר שבת קודש הוא זמן קיבול תפלות (כמו שאמרתי כבר במקום אחר ברמז שבת ראשי תיבות תפלתי שגורת בפי וכדאמרינן במתניתין דברכות ברחב"ד שאז יודע אני שהוא מקובל) ובפרט על יום שכולו שבת ומנוחה ב"ב. (ובחי' שער יששכר מאמר עומר התנופה כ' השייכות לאלו הפיוטים בזמן ספירת העומר שנתקנו על גזירת תתנ"ו בגימטריא עמ"ר התנופ"ה ואין כאן מקומו להאריך בביאור הדברים). וכן מה שאמר עוד שם באשל אברהם בשם גדול אחד שנהג לומר אלו הפיוטים במוצאי ש"ק קודם אמירת הזמר אליהו הנביא ונהנתי הרבה עכ"ל ולא ידעתי לשמחה מה זו עושה והנאה הגדולה הזאת כי אדרבא מקובל ונודע בספרים כי במוצש"ק מסוגל שיאמרו רק פסוקי שמחה והבטחת הגאולה מאלי' הנביא ומשיח בן דוד וגם לא המעוררים התעוררות ובכי וכיון שנתקנו ליום שב"ק מרבותינו (הפוסקים בעלי התוס') שהיו אז בודאי יש לאומרם או לנגנם ביום שב"ק כנ"ל, ודברי הצדיק בעל אשל אברהם ז"ל נכתבו כלומר רק נרשמו בלי בחינה ובקורת ובפרט להדפיסם לא ניתנו כלל כאשר עוררתי כבר על אשמת המוציא לאור דברים רבים כאלו משמי' דהרב שאין להם שחר כמו שאמרתי במקום אחר פעמים רבות במקומם וכנודע.
ג לאומרם. עיין בדברינו בשו"ת מנחת אלעזר (חלק ג' סימן ס"א) בד"ה אתמהה וכו' ע"ד הפיוטים בשבת שקלים ובשבת הגדול לפני קדושת שחרית שהם רק חשבונות ודינים ולא דרך תפלה איך יפסקו בהם בתפלה עיין שם ועיקר הטעם להיתרא כיון שתיקנום שם (לאמרם) רבותינו ז"ל התנאים ובעלי התוס' והראשונים, ומיוסדים ע"ד הסוד אין לנו לבטל גבול שגבלו ראשונים זי"ע.
ד אין לאדם לפרוש עצמו מן הצבור וכו'. עיין מג"א בזה (בריש הסי') בשם האריז"ל שיש י"ב שערים ברקיע וכל שער יש לו מנהג ונוסח בפני עצמו ומה שאמר בזה בשם הירושלמי ועי' בדברינו במנחת אלעזר (חלק א' סימן י"א) באורך ובשירי מנחה שם וגם (בחמשה מאמרות) במאמר נוסח התפלה המיוחד ומיוסד לזה ועוד בכמה דוכתי בדברינו בד"ת וכהנה בעה"י. ואולם עוד ראיתי חזות קשה בדברי הגאון הצדיק מבוטשאטש זצ"ל באשל אברהם (סימן קפ"ז סעיף א' בד"ה והמוסיף וכו' מצאתי וכו' עד מצאתי וכו') עיין שם מרעיש עולם ומלואה ע"ד שאומרים בברכת הזן בברכת המזון פסוק פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון שזהו תיקן משה רבינו ואז לא הגיד פסוק זה רק דוד המלך וכו' ובשביל זה יצא על הכלל כולו שהנהיגו נוסח ספרד של החסידים מרבותינו תלמידי הבעש"ט הקדוש זי"ע [ושהוא שער הכולל לכל הי"ב נוסחאות כמ"ש מרן בשו"ת דברי חיים ומובא ומבואר בדברינו במנחת אלעזר שם ובמאמר נוסח התפלה כנ"ל] ובמחכקת"ה לא הבנתי מדבריו אפילו קורטב של מטרת תכליתו לא מיני' ולא מקצתו במה שאמר שמטעם זה לא כתב השל"ה הקדוש וגם הר"י עמדין ז"ל להתפלל כנוסח ספרד של האריז"ל מפני שצריך לזה התועדות ואסיפת חכמי כל המדינות להנהיג כולם בנוסח ודרך אחד וז״ז אין לשנות וכו' והאריך שם בזה עיין שם בקדושת לשונו אך אם לדין יש תשובה ואמת כתיב בה בתוה"ק ומצותיה וכי אם נאמר הן יהיה הצדק כדבריו שלא יאמרו פסוק זה בברכת הזן בברכת המזון רק אחר ביהמ"ז אבל מה נפקא מינה לזה לכל נוסחאות ספרד הנ"ל בתפלות ומנהגים והלא יש כמה מהמתפללים בנוסח ספרד של החסידים שאין אומרים פסוק זה בבהמ"ז שם וכי שייך לומר שיתאספו בשביל דיוק נוסח זה בביהמ"ז כל המדינות בכל הגולה לגמור ולדון אודות זה ובאמת כ' זה שם שהיה צ"ל כן. ואולי כונתו אודות כלל כל הנוסח של החסידים שער הכולל המכונה נוסח ספרדיים שהיה צריך התועדות חכמי כל המדינות בין מן הספרדיים וכי קס"ד שהיה מציאות לזה קודם ביאת המשיח וקיבוץ גליות במהרה בימינו וגם אם היה מציאות לאסיפה זו הרי להספרדיים היה וגם להאשכנזים אולי אסור לשנות ממנהג אבותיהם מעולם כנ"ל וגם וכי קס"ד שבטלו (לדוגמא) הספרדיים הפרענקין כל מנהגיהם ויקבלו עליהם חדרגמ"ה שלא לישא ב' נשים גם לצורך זולת בהיתר ק' רבנים וכיוצא ואולי כונתו על נוסח התפלה שיתאחדו כולם בכל המדינות וקצוי ארץ לדעה ונוסח אחד (עוד בגלותינו כנ"ל) הנה מה יהיה עם הי"ב שערים ברקיע ששם עולים הי"ב נוסחאות וכי כולם ברקיע יתבטלו אחרי האסיפה הזאת (אשר במחשבה עלתה ולא תהי' לעולם). ח"ו לומר כן. על כן איכו מובן כלל כנ"ל, ומה שהנהיגו שער הכולל נוסח החסידים הנ"ל אינן סותר לדינא לשום אחד כמו שאמרו רבותינו הד"ח ודעימי' וכמבואר ומובא לעיל.