נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן נח
סעיף א'. (א) זמן ק״ש משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו. עיין באשל אברהם (להגה"צ מבוטשאטש ז"ל) בזה מ"ש וז"ל יש להסתפק בשיעור הזה כי לפעמים מצטרף אור הלבנה באמצע החודש או כשהשלג מאיר ומכיר ואלו לא היה אור הלבנה או השלג לא היה מכיר וקצת מסתבר שחז"ל קבעו בזה לפי כל זמן יהי' איך שיהיה כיון שעכ"פ עכשיו הוא מכיר ע"י הצטרפות אור היום ואלו לא היה אור היום לא היה מכיר ע"י זה יש בזה גדר הארת אור היום ואין לנו אלא מקומו ושעתו כל שניכר ע"י אור היום תיתי מהי תיתי. וכן יש חילוקים בסגנון כח הראות של כל א' וא' ומכל מקום צ"ע עוד בזה עכ"ל. ובמחכת"ה אינו צ"ע כלל ולא מסתבר אפילו קצת לומר דמצטרף בזה אור הלבנה והארת השלג לענין זמן ק"ש של שחרית דאטו זהו הללמ"מ דצריך שיוכל לראות את חבירו הרגיל וכו' הלא זהו רק שיערו חכז"ל בחכמתם שהגיע כבר התחלת היום וא"כ מה מהני בזה הארת הלבנה אשר הוא לממשלת הלילה וכן השלג ואם בל"ז אינו נראה ולא יכיר את חברו וכו' אינו עוד התחלת היום וז"פ וברור.
ב עד סוף ג' שעות. עיין אשל אברהם פמ"ג (ס"ק א') ובשע"ת (ס"ק א') בשם השאג"א ז"ל דהיינו שעות זמניות שהוא רביע היום, בימי הקיץ שהיום ארוך השעות נחשבים לארוכים יותר, ועיין בדברינו במנח"א (ח״א סימן ס"ט) בבירור ראיות והוכחות כדעות שס"ל שעות שוות לענין זמן ק"ש [ועיין באשל אברהם להגאון מבוטשאשט ז"ל (סי' פ"ט) בשם חותנו הגאון בעל נטע שעשועים ז"ל שיש לסמוך על דעת המנחת כהן כי עד שתי שעות קודם חצות היום הוא זמן תפלה והיינו ג"כ נחשבין שעות שוות שאז הוא עד שעה 10 בכל עת נחשב שליש היום כמובן] וידעתי כי יש באחרונים הרבה שמחמירים רק לקרות בשיעור שעות זמניות כדעת הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות וכי רבותא למיחשב גברי הלא העיקר בזה המסתבר ומוכח מש"ס וביותר העיקר דעת רבותינו הראשונים ז"ל והנה ראיתי בס' אורחות חיים (על או"ח) בזה בהגהות הגאון מברעזאן ז"ל הביא בשם תוספות הרא"ש ז"ל לברכות דמפרש כדעת הנ"ל דשעות שוות לענין ק"ש ולא כד' הרמב"ם ז״ל בפי' המשניות ועכ"פ חדית הוא לנו בזה דעת רבינו הרא"ש ז"ל ובודאי לכתחלה ראוי להחמיר כדעת הרמב"ם ז"ל ולומר ק"ש שחרית בבוקר (בימי הקיץ לפי שעות זמניות) וכמ"ש חו"ז הקדוש ז"ל (מהרי"א מקאמארנא) בפי' המשניות שלו הגם כי דעתו בזה דשעות שוות לענין ק"ש מכל מקום החמיר מעולם לעצמו לקרות בזמן שעות זמניות, וכ"ז חומרא.
אמנם במקום שיהיה זה לקולא כגון שיזדמן לפניו מצוה שאינה עוברת רק ספק וחשש יש שתוכל לעבור ולא יוכל לעשותה אח"כ וקיי"ל אין מחמיצין את המצוה והוא עומד קודם ק"ש ואם יעשה המצוה יעבור זמן ק"ש של שעות זמניות (שהוא מוקדם לנו בימות הקיץ) והי' הקס"ד שבודאי יעשה מקודם מצוה שזמנה עוברת וכדאמרינן בברכות (כ"ח ע"א) לר"י מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וכו' ובכמה דוכתי והיינו שיקרא ק"ש מקודם. אמנם כשלא יהיה בכה"ג זמנה עוברת של שעות שוות, רק זמנה (המוקדם) של שעות זמניות בודאי יוכל ליקח לספיקא דדינא שזה אינו בכלל זמנה עוברת כיון שישאר בודאי עכ"פ הזמן של שעות שוות שהוא עוד זמן ק"ש ולדיעות הנ"ל) ויעשה המצוה האחרת שהוא חשש שתעבור לגמרי ולא יוכל לעשותה, וכן בכל דבר אין להצטרף להחמיר מספיקא דדינא על שעות זמניות דזמן ק"ש רק בזמן שהוא לחומרא כנ"ל ולא להקל עי"ז וכמובן.
אולם אזכיר אשר ראיתי מדי עברי בס' אורחות חיים הנ"ל בהגהות הגאון מברעזאן ז"ל (בסימן זה) הביא לנכון מזוה"ק פרשת בלק (דף קפ"ו ע"א) דמי שאינו קורא ק"ש בזמנו אפילו עסק בדבר מצוה הוא מנודה לשמים כל אותו היום (כעובדא דהאי ינוקא דהגיד להון לרבנן דהוי עסקי במזמוטי חתן וכלה לשם שמים) עיי"ש ומיד אח"כ הביא (להבדיל) משו"ת בשמים ראש סימן י״ט בכסא דהרסנא שהעתיק כת"י ממהר"ש ובשם החסיד מהר"י קיצינגון שאם עסק בסודות התורה לא הי' חושש לזמן תפלה עכ"ל. ותמהני היתכן להביא כזה משו"ת בשמים ראש אשר כנודע שהגאון חת"ס זצ"ל קראו כזב"י הרא"ש ועיין בשו"ת פרשת מרדכי להגאון מהר"מ בנעט זצ"ל מנ"ש ובדברינו בשו"ת מנח"א (חלק ג' סימן מ"ו) ע"ד הזייפן הנזכר עד אשר גם במס"נ על האמונה הקדושה ידו הדה, וברצונו להכחידה, רחמנא לשיזבן מדעתי' הנפסדה, ואין כדאי לסמוך ואפילו לדבר כלל ולפלפל ע"ד בש"ר וכס"ד הנזכר, ואין לנו אלא דברי חז"ל ורבותינו בנגלות ובנסתרות ומי לנו גדול בסודות התורה מרשב"י וחבריו ואמרינן דאנן לא נעשה כן ומבטלין לזמן ק"ש ותפלה כדאמרינן בשבת (דף י"א ע"א). ופסקינן לקמן (סימן ק"ו סעיף ג') [ולא רציתי לבארן שם במקומו בסימן ק"ו כדי שלא להכניס כלל אפילו בספק לדינא הך דיעה דהכזבן הזייפן הנז' ע"כ לא רציתי לפלפל בגוף דבריו בפנים שם].
ואין רצוני להחמיר ולהרהר ח"ו על הרבה קדושי ארץ זי"ע אשר מרוב קדושת הכנתם ועבודתם ויראתם איחרו זמן ק"ש ותפלה כי המה היו למעלה מן הזמן ומאן יהיב לן מעפריי' ונמלאינהו לעיינן. אך אומר כי הדורש מעשי עבודת ה' אצל הס' שו"ת בש"ר וכס"ד ה"ז כדורש את החיים בבית הקברות בתוך הקברים טמאים פנימה, וגם לא בקברי צדיקים. ה' יצילנו ממזימותם, ומחי' חיים, יתן לנו חיים, בשמחת ציון וירושלים:
ועבודת ביהמ"ק בביאת גצבב"א.