אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן מו

סימן מג

סעיף ב'. (א) עכשיו מפני שאין הידים נקיות וכו' נהגו לסדרם בביהכ״נ. צ"ע להבין הלשון ״עכשיו״ מפני שאין הידים נקיות הלא גם בימיהם היו הידים אינן נקיות בשעה שקם משינתו וצריכין נטילת ידים משום שהידים עסקניות הן וגם מפני רוח רעה ועיין בדברינו לעיל סימן ד' ס"ק א'] וגם בשעה דסיים מסאני יברך שעשה לי כל צרכי והרי צריך אז נט"י כשנוגע במנעליו ואיך יברך אז ועיין בט"ז בזה (ס"ק א') וגם במור וקציעה שעמד בזה גם על הך דסיים מסאני דיברך ותירץ דמיירי דכבר נטל ידיו אחר שינתו קודם קימתו מהמטה וגם סיים מסאני' בבתי ידים. וכן ההכרח לומר עיי"ש. ועכ"פ גם בימיהם הי' צריכים נטילה ולא הי' ידיו נקיות ובאמת זהו נובע מלשון הטור ובטור לא כתב כלל לשון ״מעכשיו״ רק מפני שאין הידים נקיות ע"כ נהגו לברך בביהכ"נ והיינו שגם אז לא היו ידיהם נקיות וכנ"ל ולא רק עכשיו בלבד. וכדי ליישב לשון מרן המחבר י"ל דבאמת צריכין בע"כ ליטול ידיו בע"כ אחרי השינה וגם לסיים מסאני' בבתי ידים או במטפחת כדי שלא יגע בהם ואז יוכל לברך על הסדר שנזכר בגמרא בשעת לבישתו וזהו היה בזמן הש"ס שנזהרו משא"כ בימיהם היינו של מרן המחבר (וז"ש בלשון עכשיו) או עוד בזמן רבינו בעה"ט ראו שאין נזהרים בכל זה להיות בביתו הידים נקיות בשעה שיברכו כנזכר ע"כ שפיר תפסו המנהג שלא לברכן כולם רק בביהכנ"ס.

וראיתי בס' אורחות חיים על האו"ח שהביא בזה בשם ס' כרם שלמה שהקשה דאיך יברך פוקח עורים בשעה שמניח ידיו על עיניו הא אמרינן יד לעין תקצץ ובגמרא משמע דכל אלו הברכות הם קודם נט"י ותי' דמיירי שמניח ידיו על עיניו רק דרך החלוק עכ"ד ותמהני מאוד איך לא ראה דברי הט"ז במקומם (ס"ק א') כנ"ל שהקשה ותי' ככה והביא ממרחק לחמו בשם ס' כרם שלמה.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה