נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן כה
סעיף ט'. (א) אסור להפסיק בדבור בין תפילין של יד לתפילין של ראש וכו'. לאו דוקא בדיבור בלבד אלא הליכה ממקומו ועקר רגליו ד' אמות הוי גם כן הפסק בין תש"י לתש"ר ועיין (סימן קע"ח) ובסימן ח' (סעיף י"ג) ובמג"א שם (ס"ק י"ז) ובשמ"ח (סימן י"ט) בתבו"ש (ס"ק י"ח) והכא חמיר משם גבי שחיטה דנוהגין לדבר לכתחלה באמצע מעניני שחיטה משא"כ הכא דהוא עבירה דחוזר עלי' מעורכי המלחמה וגם לצורך תפילין אסור להפסיק בדיבור רק בדיעבד אין צריך לברך ב' ברכות כמ"ש לקמן בסמוך (סעיף י') בזה. וראיתי לעורר זה לאשר ראיתי כמה ת"ח שהרגל נעשה טבע אצלם בהיותם בעלי מחשבות ובהגמירם הכריכות ש"י יקחו התפילין ש"ר וילכו ד' אמות או יותר בהניחם תפילין של ראש עד שקודם הנחת תש"ר ובפרט ההידוק כבר הלכו ד' אמות והוי הפסק ע"כ יזהרו שלא לילך רק במקומן יניחו תש"ר כנזכר.