נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא
סימן ה
א קריאתו באדנות. עיי' באה"ט בשם הב״ח בקריאתו כשנכתב בא"ד וכשנכתב יו"ד ה"א מקצתן קורין בפתח ומקצתן קורין בצירי וכן נוהגים האשכנזים עכ"ל הבאה"ט בשם הב"ח. ונפלאתי דהא עד כאן לא פליגי בקריאתו תחת האלף אם בפת"ח (היינו שיאריך בה קצת) או בחטף פתח (היינו פתח עם שוא וזהו חוטפי' מעט הפתח) אבל ציר"י מאן דכר שמי' בזה ואיזו פי' לזה ובאיזו מקום נכתב בכזה ציר"י תחת האלף, אולם באמת בב"ח לא כתב רק מקצתן קורים ״נוטה״ לצירי והבאה"ט השמיט תיבת ״נוטה״ מד' הב"ח. אך גם כלשון הב"ח באמת לא זכיתי להבינו כלל מ"ש שמקצתן קורין נוטה לצירי' כנ"ל וגם מ"ש שכן הוא מנהג האשכנזים כפי הנראה כונתו להדרים באשכנז ממש (דהא הדרים בפולין לא קראום אז אשכנזים רק מנהג פולין אם כי כולנו בני גולי אשכנז אנחנו ואכמ"ל) וידוע דהאשכנזים קורים הצירי כמו שאנשי פולין קורין הסגול (ע) ומעולם לא שמענו לקרות תחת האל"ף (אדנ') כמו בנקודת בסגול שקורין אנחנו ילדי פולין במק"א כנז' וצ"ע, כי לא הבנתי כלל.
והנה עיי' בזה בשע"ת ובמחצית השקל מ"ש ועל הדל"ת חול"ם א"צ לפרש (לרוב הפשיטות) והי' אצלו בפשיטות וכן הוא ברור, אמנם מכאן תוכחה לכת א' מקצת מן החסידים שאומרים השם ומעקמי' הפה ולשון לומר הדל"ת כמו בחיר"ק או שוריק ולא בחולים (שנוהגים אנחנו כראוי) ואולי הוא בטעות ששמעו כן מרבם וכבר כ' בסור מרע וע"ט להקדוש בעל עט"צ זי"ע מזידיטושוב כי אין לעשות בזה כ"א כדעת רבו מה שהוא נגד הלכה וש"ע אם כי אין להרהר אחרי רבו ח"ו אבל לא יעשה כמותו במה שלא ידע הטעם כראוי עפ"י הלכה (וכתבתי מזה כבר במק"א בעה"י) וגם יש טועים בכמה גלילות אונגארן לומר בהשם הנו"ן (יו"ד) בחול"ם וזהו בודאי טעות גמור, כי באמת צ"ל הנון בקמ"ץ כמבואר שם במחצית השקל ובשם תשו' מהר"ם לובלין ז"ל, וז"פ וברור. וה' יעזרנו ויצילנו משגיאות, ומכל טעות. ושם יקרא ככתיבתו מחציו תתמלא חיבתו, בב"א: