אור ברסלב
נחלת שמעון (זרחי) מנכד המחבר › שייך לסי' י"א

נחלת שמעון (זרחי)· רבי שמעון זרחי

מנכד המחבר · שייך לסי' י"א

שייך לסי' ה'

בדבר מה שהעיר אא"ז על דברי הקרבן נתנאל דבהא דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בהש"מ אין לדון בזה ממ"נ שהרי למ"ד תחילת היום ערוב ומ"מ אמרינן נמי לענין קנית ערוב כלל זה דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו ש"מ דלענין קנית ערוב אינו מגרע הממ"נ לומר דאם נקל בדבר של שבות משום שהוא ספק יום הרי לפ"ז לא נקנה הערוב אז ואולם לענ"ד יש לדון בזה משום תרי קולי לא מקלינן לענין נדה ע' בתוס' נדה ד' ס"ז ע"ב ד"ה משום וה"נ להקל תרי קולא טבילה בספק יום ז' שיש בזה חששות הרבה כמובן וגם טבילה בחמין בספק לילה ואחר קבלת שבת כל זה אינו דומה לספק עירוב עכ"פ אין אנו צריכין שיטלטל העירוב בפועל בהש"מ רק שיהי' ראוי לזה ואין אנו מקילין בשום מעשה בפועל בשבת ורק שאנו מקיימין לו את ערובו כן הי' נ"ל לקיים דברי הקרבן נתנאל ולהצדיק הצדיק דמעיקרא ואולם בעיקר זה הדין שהחליטו כל הפוסקים בהא דתרי קולי לא מקלינין אני נבוך דהרי המקור הוא מדברי התוס' הנ"ל שהחזיר הוראת רבינו משולם שהורה בעירו להתיר לאשה שחל טבילתה בע"ש ושם היו יראים לטבול בלילה והורה רבינו משולם שתטבול ביום שבת ור"ת שלח לו לאסור דלא מצינו בגמ' תרי קולי להרחיק החפיפה מן הטבילה ולטבול ביום ולא לחוש לסרך בתה ואולם לענ"ד דין זה צע"ג דזה לשון הא"ז ס' שס"ד לשון רבינו משולם ב"ר נתן זצ"ל בעבור חפיפת יום ע"ש וטובלת ביום השבת ודאי זה התרתי כדאמר פ' התנוקת דרש מרימר הלכתא כר"ח דאמר שכן לא אמרינן אלא מודה שהאשה חופפת ע"ש וטובלת במו"ש היכא דלא אפשר וכ"ש בשבת עצמו אם הוא יום שמיני שהוא סמוך לחפיפה אמר בסוף הלכה קשי' הלכתא אהלכתא ומשני הא דאפשר הא דלא אפשר ועל זה השיב ר"ת לרבינו משולם התרת את האסור שזה ק"ו יש עליו תשובה גדולה שהרי אתה אומר שכן לא אמרינן אלא היכא דלא אפשר חופפת בע"ש וטובלת במו"ש שהוא יום שמיני שא"א לטבול ע"ש ולפיכך מותרת אבל זאת יכולה לטבול בליל שבת ולדבריך א"כ אשה תחוף בע"ש שלפני יו"ט ותטבול ביו"ט וזה אסור והנה ממחלוקת ר"ת על רבינו משולם מבואר דלרבינו משולם אף דפסקינן הלכתא שכן לא אמרינן אולם אם מחמת איזה אונס לא תוכל לטבול במו"ש וצריכה לטבול ביום השבת שהוא יום שמיני הרי עיקר הרחקת החפיפה מן הטבילה הוא מצד שהיום השבת גורם שאין רשאי לחוף ביום השבת ודבר זה לא נאסר מעולם דיסוד המחלוקת בין רב הונא ורב חסדא אי אמרינן שכן או לא הוא דלרב הונא הדין נותן כמו שמתקנת עזרא שתחוף סמוך לטבילתה מ"מ כשחל יום טוב סמוך לשבת חופפת בע"ש וטובלת במו"ש ומרחקת החפיפה מהטבילה מעל"ע כן לא חלקו חכמים ובכל עת וזמן יכולה להרחיק החפיפה מהטבילה איזה ימים מיום א' עד יום ד' ורב חסדא סובר דשכן לא אמרינן ורק זה האונס שהוא מצד יו"ט ושבת עלה על לבבם לתקן בשעת התקנה לכן לא הכניסו ימים אלו בכלל תקנתם ורבינו משולם למד מזה להתיר לטבול ביום השבת כשחפפה ע"ש ור"ת השיב לו שהרי אשה זו יכולה לטבול בע"ש בתחילת ליל שבת או במ"ש ורק משום אבולי וגנבי אינה יכולה לטבול בזמנים אלו א"כ מה שמרחקת החפיפה מן הטבילה אינו מצד שהיום גורם רק אונס אבולו וגנבי ומשום אונס כזה לא מצינו שהתירו ב"ד להרחיק החפיפה מן הטבילה שהרי שכן לא אמרינן והכונה דלא אמרינן כמו שהתירו להרחיק החפיפה מן הטבילה ביו"ט הסמוך לשבת כן נתיר מחמת איזה ענין אחר להרחיק החפיפה זה לא אמרינן ואולם יצא לנו מזה דלפי מה שפסק הב"י בשם הרמב"ם פ"ב דמקואות דמפני הדחק הרי יש לנו לפסוק בזה כרבינו משולם שהרי מבואר מתשובת ר"ת לרבינו משולם שאינו חולק עליו מטעם תרי קולי רק מטעם שיכולה לטבול בליל שבת והכונה דהא שאינה יכולה לטבול בליל שבת משום אבולי וגנבי אינו כדי להתיר להרחיק החפיפה מן הטבילה והרי הרמב"ם ושו"ע פסקו בזה דלא כר"ת וצע"ג:

תוכן העניינים

נחלת שמעון (זרחי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה