נחלת שבעה מהדורה קמא· רבי שמואל הלוי סג"ל
שבעה סימן כט
כתיבת יד הלוה בעצמו:
כט מודה אני ח"מ וחתימת ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים כשרים ונאמנים איך שאני ח"מ חייב לכמר פב"פ מאה רייכש טאליר שהלוה אותם לי מידו לידי במזומנים והרי הם עלי ברשו וחוב גמור ואמתי ומחויב אני ח"מ לשלם וחוב הנ"ל לפלוני הנ"ל וליורשיו אחריו וב"כ לזמן פלוני במעות מזומנים ובמטבע טובה העוברת לסוחר ובלי שום סחורה בעולם ואפילו כשיהי' לי שום סחורה או מטלטלין או קרקעות אפילו טובה מאוד מחוייב אני ה"מ לטפל בה ולמכרה אפילו בחצי דמי שוייה כדי לשלם חוב הנ"ל דוקא במזומנים לזמן הנ"ל גם מחוייב אני ח"מ לשלם כל ההוצאות וההזיקות שיגיע מחמת עיכוב פרעון חוב הנ"ל בכל אופן גוף החוב הנ"ל ואין אני ולא שום אדם בעולם נאמנים אפילו בשבועה חמורה לטעון שום מענה בעולם הגורעת כח כ"י זאת רק אדרבה כמר פ' הנ"ל וב"כ יהיו נאמנים נגדי ונגד יורשי אחרי וב"כ בדיבור קל בלי אלה או שבועה או ג"ש או ק"ח לומד כ"י זו אינה פרוע לא כולה ולא מקצתה וגם על ההוצאות והזיקות הנ"ל ועל כל שאר ענייני חוב הנ"ל על הכל יהיו נאמנים לעולם הן קודם זמן הפרעון הן דאחר זמן הפרעון וכל הא דלעיל קבלתי עלי ועל יורשי אחרי וב"כ לאשר ולקיים כל הנ"ל בח"ח ובשד"א וכל דין תורת נאמנות לבעל השטר כתקון חז"ל לעדות ולראיה כתבתי וחתמתי יום וכו': א כתב בש"ע ח"מ סי' ס"ט סעי"א וז"ל אפי' כתב לו בכתב ידו חתימו' ידי דלמטה תעיד עלי כמאה עדים אפי' הכי לא הוי רק כשאר כ"י ופירש בסמ"ע ואינו גובה בו ממשעבדי וגם נאמן לומר פרעתי כשאין בו נאמנו' דכל שלא חתימו עליו עדים לית ליה קלא ופורע ואינו חושש להניח שער כזה ביד המלוה כמ"ש בסעיף שאחר זה עכ"ל וא"כ קשיא למה כותבין תעיד עניו כמאה עדים כבר תירץ מהרא"י בפסקיו סו' ר"א דכותבין הכי לשופרא דשטרא להודיעם בחתימתו דהודא' בע"ד כק' עדים דמו ולא מצי למימר להשטו' נתכוונתי. ואע"פי שמשמע שם שמהר"מ מינץ היה השואל ורצה שיהיה כאלו הוא שט"ח בעדים מ"מ בש"ח שלו בסוף סימן ע"ט כתב נמי דלא ה"י כשטר בעדים ומה שכתב וחתימתי תעיד עלי כמאה עדים ר"ל חתימתי תעיד כק' עדים שראו ההלואה שהלוה לו או פירוש וחתימת ידו תעיד עלי כק' עדים שאני חייב לו והודאה זה תהיה כאלו אני מודה לו בעדים אבל לא שר"ל דתהוי כאלו חתומים בו עדים רק כאלו הלוה בעדים וקי"ל המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפרעו בעדים וא"ת א"כ מאי אהני ליה מה שכותב שחתימ' ירו תעיד עליו כמאה עדים שהרי יכול לטעון פרעתי אנא ע"כ הפירו' וחתימתי תעיד עליו כק' עדים שחתמו על השטר או כאלו ראו מסיר' השטר למלוה זה אינו דאטו כ"ע דינא גמירה דידעי זה דלמא הוא סבר שיש בו תועל' וריוח וחיזוק גדול כעין זה איתא במרדכי בפ"ב דכתובו' וס"פ גט פשוט על זה ועוד כתב כן לשופרא דשנרא דהא כמה יתורים כותבין הסופרים בשטרא לשיפרא ללא צורך עכ"ל וקשי' לפי זה תינח אם הלוה כותב כך מעצמו אבל בסופר המעתיק נוסח כ"י נכתוב מתוכו מה תירץ יש למה כותבין הסופרים ומחברי ומסדרי תקוני שטרו' הנוסח כן וח"ו תעיד עלי כמאה עדים אחר שהם. יודעין שאין בו ממש וע"כ לדידהו צריך לומר טעם השני שאינו רק לשופרא דשטרא וא"כ קשיא על דברי מהר"מ מינץ גופיה דכתב בסימן י"א ובסימן נ"ג ובסימן קי"ד דדורשין יתור לשון בשטר וא"כ אם הוא נדרש אין זה שופרא דשטרי וע"כ לפי זה מחוורתא כמ"ש מהרא"י דכותבין כך להודיעם בחתימתו דהודא' בע"ד כק' עדים דמי ולא מצי למימר להשטו' נתכוונתי כך הוא דעת הסופרים:
וכתיבת יד בחתימו' יד שני לוים יכתבו ג"כ שכל א' נעשה ע"ק בשע' מתן מעו' בעד חבירו שיוכל בעל השטר לגבו' ולתבוע הכל מאיזה מהם שירצה ואף שיש לחבירו מה לשלם ועיין בח"מ סי' ע"ז ועיין מ"ש בסימן הקודם סעיף ט':