נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה מא
מי שהוא איטר יד ואין לו תפילין ורצה להניח תפילין של מי שאינו איטר יד שצריך להסיר הרצועה להוציאה לחוץ מהמעברתא ולהשימה בצד השני. אי שרי לברך עליהן מאחר שהיו"ד אינה עומדת כתיקונה שצריכה להיות עומדת כנגד הלב ועכשיו הוא מהופכת מכנגד הלב. או אם צריך לתקן היו"ד תחלה:
תשובה נ"ל דאין להקפיד. וראיה ממ"ש בת"ה סי' מ"ט דבני רייניס ואגפיהן נוהגין בתפילין של יד לתקן אותה בקשר שלה כשמניחין אותה בזרוע המעברתא שבה הרצועה עוברת מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד. ובני אוסטרייך נוהגין לתקן איפכא שהקציצה מונחת לצד הכתף והמעברתא לצד היד. ואם אלו היו רוצים לשנות תפילין של אלו בקשר עד שתהפך להם הקציצה כמנהגם אי שרי למיעבד הכי. וכתב דאין קפידא בדבר כולי האי אע"ג דשמע דא' מן הגדולים הקפיד בדבר ונתן טעם משום דצריך להניח הפרשיות תוך הבית בתפילין ש"י בענין זה שתהא תחלת הפ' פונה כנגד הלב כשהן מונחין בזרוע. וי"א שתחלה פתיחת הפ' כלפי היד. והטעם משום דתפילין נגללין מסופן לתחלתן וצריכין שתהא תחלת הפ' מונחין נגד הלב או י"א כנגד הקורא וא"כ צריכין בני רייניס להניח הפ' בבית ש"י בענין אחר ממה שמניחין בני אוסטרייך ואעפ"כ כתב דאין להקפיד. וכתב דאפילו את"ל שמעכבים בתפילין ש"ר. שאני התם דקאמר תלמודא בהדיא דצריך להניחן כסדר כנגד הקורא שבש"ר דרשינן וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך אבל בש"י כתיב לך לאות ולא לאחרים לאות ולכן אין קפידא. דלענין קריאה שייך להקפיד שיהיו כסדר נגד הקורא. אבל בשימה שכנגד הלב לא שייך להקפיד בפתיחת הפ' שהלב אינו קורא בראייה ובפתיחתה אלא בהבנה דידיה ופתוח ונגלל הכל א' עכ"ל. ה"נ אם באנו לדקדק כמו כן היה אסור לאיטר יד להניח תפילין של איש אחר וכן להיפך. כי התפילין של כל אדם נגללין נגד הלב. וא"כ אם איטר מניחן ביד ימין א"כ תחלת גלילת הפ' היא פונה לצד חוץ של אדם לצד ימין וכן להיפוך. ומימי לא שמעתי מי שהקפיד על כך. אלא ע"כ שסומכין על דעת הת"ה. מכ"ש שאין להקפיד על היו"ד אם הוא אינה עומדת כננד הלב. הנראה לענ"ד כתבתי נאם הצעיר שמואל סג"ל: