אור ברסלב

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל

שאלה כו

שאלה כה

לענין שחוזר הש"צ ה' אלהיכם אמת. וכתבת שכתב הב"י בא"ח סימן ס"א שנמצא כתוב בספר הפליאה אני ה' אלהיכם אמת. והיה במצרים מי שהיה נוהג כדבריו וגערו בו הנגיד הגדול כמהור"ר יצחק הכהן ז"ל ומורי הרב הגדול מהר"י בי רב ז"ל וכל גדולי הדור הנמצאים בעת ההיא. וגם בקוסטנטינא גער הרב הגדול מהר"א מזרחי וכל גדולי הדור במי שהיה נוהג כן וכו'. והקשית מה חרי האף הגדול הזה שגערו במי שהיה נוהג כן מאחר שנמצא כדבריו בספר הפליאה אע"פ שכתב הב"י שבכל הנוסחאות הוא ה' אלהיכם אמת מ"מ אלו ואלו דא"ח וכוונה אחת להם. אף אם יש נוסחאות שונות מ"מ למה לגעור במי שנוהג כן. ולא די בזה רק שהוסיף עוד הבית יוסף וכתב כל המשנה ידו על התחתונה וגוערין בו ומבטלין דבריו וכו'. אלו דבריך בקיצור. הנה באמת מהרש"ל בתשובה כתב כשהתפלל ביאר צייט שהיה חוזר אני ה' אלהיכם. לא שמלת אמת שאינו מק"ש ימלא תיבת ק"ש. ומהר"ם בספר מטה משה הסכים לדעת מהרש"ל. כי אף שהביא הבית יוסף מג' מקומות מהזוהר לומר ה' אלהיכם אמת. זהו דעת חבורה של רשב"י. אבל דעת רשב"י עצמו בהזוהר אני ה' אלהיכם אמת. ז"ל ולקביל אינון ע"ב תיבין דאינון בי דינא דיליה ישראל לתתא משלימין לה באילין שבעין ותרין תיבין דפרשתא דתכלת ומהדרין תלתא תיבין אני ה' אלהיכם אני לקבניה דאברהם. ה' לקבליה דיצחק. אלהיכם לקבליה דיעקב. וחבורה אמרו ה' אלהיכם אמת ה' לקבליה דאברהם אלהיכם לקבליה דיצחק. אמת ליעקב ועיין שם שהאריך שמצא בכמה ספרים. אמנם כתב שהמנהג נתפשט על פי האחרונים. זה לשונו. אבודרהם. וצרור המור וציוני. וספר המוכר. ותולעת יעקב. וטעמי מצות רקנטי. בכולן כתיב ה' אלהיכם אמת. ומה שמלת אמת משלים לתיבת ק"ש אע"פ שאינו מק"ש. תירץ מהר"ם אלשקר ומהר"ל חביב דמכל מקום הואיל ואינו רשאי להפסיק בין תיבת אלהיכם לתיבת אמת עד כאן לשון מטה משה. וכן נראה דהא חזינן בכמה דוכתי דלא משגיחין בדברי הרשב"י כגון בהנחת תפילין בחול המועד אף ע"פ שלדעת הרשב"י חייב מיתה המניחן במועד. אנו במדינות אלו אין משגיחין בו. וכמו שכתב גם הבית חדש לענין בציעת הפת בליל שבת דאין להעביר על המצות ולברך על העליונה אף שהוא נגד הזוהר. וכן כתב הבית יוסף באורח חיים סימן כ"ה על דברי האגור בענין ברכת תפילין שלדעת הזוהר אין לברך רק ברכה אחת על שניהם. גם רבי משה איסרלש בת"ח סימן נ' לענין גיד הנשה כתב גם כן ראיה מדברי הזוהר והביא ראיה מדברי הב"י הנ"ל. וכ"ש כאן שגם חברוהי חלוקין עליו ומסתבר טעמייהו בסוד תתן אמת ליעקב וחסד לאברהם. ואלקים נגד יצחק שהוא דין. ועוד נראה לי ראיה ברורה שאין לומר אני ה' אלהיכם כי כתב בספר שני לוחות הברית בשם ספר דרך חיים וזה לשונו במלת אני יש טרחא. והטעם כי דוד המלך עליו השלום אמר אני עבדך בן אמתך אינו שולל שלא יהא גם איש אחר עבדו רק אני עבדך וכבר נמצאו גם כן אחרים עבדיו. ולכן אם היה אומר אני ה' אלהיכם בלי טרחא משמע אני ה' אלהיכם ואפשר שגם אחר ח"ו אלהיכם וכו' עיין שם. הרי דלכן יש טרחא תחת אני כדי להפסיק בין אני ובין ה' אלהיכם דלא לשתמע אני ה' אלהיכם ואפשר שום אחר אלהיכם חס ושלום. אם כן כל שכן שלא להתחיל במלת אני ה' אלהיכם. ולדעתי פשוט שזהו כוונת הגדולים הנ"ל שגערו במי שנהג כן. ולא די במחאה לבד כי ראוי לגערו ולבטל דבריו כמו שכתב הבית יוסף הנ"ל מטעם שכתב בספר דרך חיים. הנראה לפי עניות דעתי כתבתי. וה' יצילני משגיאות:

תוכן העניינים

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה