אור ברסלב

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל

שאלה כה

שאלה כד

ולענין אם המפטיר עולה למנין ז' פסקו הפוסקים דעולה למנין ז' כר"ת בפרק הקורא עומד דף כ"ג. אך צ"ע במקום שאין שם רק ז' שיכולין לברך בתורה אם משלים הפרשה עם הששי וחוזר המפטיר שהוא הז' לקרוא מה שקרא הששי. או אם אין משלים רק ו' פרשיות והמפטיר קורא פ' השביעי וז"ל הרי"ף בפ' הקורא עומד איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה למנין רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה והלכתא עולה. דאמרי פ' בני העיר ר"ח אדר שחל להיות בואתה תצוה אמר אביי קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת. וחד קורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת והיינו מפטיר. אלמא עולה למנין ז' וכן הלכתא עכ"ל לשון הרי"ף. מדאמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית כיור נחושת וחד קורא מכי תשא עד ועשית כיור נחושת ש"מ שהששי משלים עד גמירא והמפטיר חוזר וקורא מה שקרא הששי. וצ"ע למה לא יקרא כם הששי רק פ' הששית. וישלים עם השביעי שהוא המפטיר פ' השביעית. דהא דבעלמא ר"ל במקום שקורין השמיני למפטיר חוזר וקורא השמיני שהוא המפטיר למה שקרא השביעי או ג' פסוקים ממנו. כדי להראות שאין חובת היום רק בז'. ולהכי מפסיקין גם בקדיש בין ז' למפטיר. משא"כ במקום שאין שם רק ז' שיכולין לקרות כמו שנהגו בימיהם. או שאינם יכולין לברך ברכת התורה לדידן שכל אחד אומר ברכה לפניה ולאחריה (דאל"כ למה יצמצם מלקרות עוד השמיני למפטיר שהרי על כרחך הם מנין בב"ה אם לא כדאמרן או מטעם שהנשארים אינם יודעים להפטיר) וא"כ למה יחזור השביעי שהוא המפטיר לקרות מה שקרא הששי. דרך משל אם חל ר"ח אדר בשבת היה לו לקרות הששי עד סוף ואתה תצוה ולשביעי שהוא המפטיר והוא חובת היום מן כי תשא עד ועשית כיור נחושת, דאע"ג דנהגו עכשיו לקרות המפטיר שהוא שמיני כדי לנהוג מנהגנו שאנו נוהגין להוסיף כמ"ש התוספת שם משא"כ כאן אי אפשר. וסברא הוא דאם נאמר שהשביעי שהוא המפטיר חוזר וקורא מה שקרא הששי יש לטעות דאין חובת היום רק בששה גברי וראיה מימות החול שהמפטיר מן המנין למה לא יקרא השני עד גמירא ויחזור ויקרא השלישי מה שקרא השני. גם הקדיש אומרים אחר השלישי כדי להראות שגם המפטיר שהוא השלישי הוא מן המנין. וא"כ גם בשבת שהז' היא מן המנין היה ראוי לקרות פרשה שביעית לעצמו ולא אחר שקראוה עם הששי וגם הקדיש היה ראוי לומר אחר הז' שהוא המפטיר דאם יאמר קדיש קודם המפטיר נוכל לטעות ולומר שאין חובת היום רק בששה גברי וצ"ע. וליכא למימר דלא איירי מחד מהנך שכתבתי רק שיודעים כולם לברך בתורה ולהפטיר. רק איירי באם טעה וגמר הסדרה עם הששי ואמר קדיש כמ"ש הב"י בסוף סימן רפ"ב. זה אינו דהא אביי לכתחלה קאמר קרי שיתא מואתה תצוה עד ועשית וגו' וחד קורא מכי תשא וכו'. ודברי הב"י הם דברי מהר"ם מרוטנבורג שם בטור. ואדרבה איכא למידק מיניה דדוקא שאם טעה דגמר הפרשה עם הששי אין צריך להוסיף עוד אחר קודם המפטיר משום דקי"ל המפטיר עולה למנין ו' מש"ה הואיל ואי אפשר בע"א חוזר השביעי וקורא מה שקרא הששי דאי נמי היה קורא עוד אחד מלבד המפטיר היה צריך לדלג לאחוריו מה שקרא כבר. וא"כ למה לן לדלוגי עם השביעי ואח"כ גם המפטיר מאחר שהמפטיר עצמו עולה למנין הקרואים. אבל לכתחלה אין לגמור הפרשה כולה עם הששי ולחזור ולקרותה עם השביעי שהוא המפטיר וצ"ע:

תוכן העניינים

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה