אור ברסלב

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל

שאלה ז

שאלה ו

נשאלתי פה ק"ק שטיינאך בני אדם היושבים בשבת על הרחוב לטיול על הקורות ארוכות הנקצצים לבנין השוכבים בצדי רשות הרבים זה לתעלה מזה אם מותר לישב עליהם איש ואשתו נדה:

תשובה נ"ל שרי אפילו בלא הפסק אדם אחר ביניהן. לא מבעיא לדעת האגודה שמביא רמ"א בשמו בי"ד סי' קצ"ה דמתיר בהפסק אדם אחר ביניהם בספסל ארוך אע"פ שמתנדנדת כ"ש דשרי כאן שאין כאן נדנוד. אלא אפילו לדעת המרדכי שהביא רמ"א בשמו שאסור אם מתנדנדת ואינה מחוברת לכותל. נראה דכאן אפילו המרדכי מודה. הואיל ואי אפשר לטלטל מחמת כובדו ואינה מתנדנדת כמחובר לכותל דמי. וראיה מפרק חלון דף ע"ד ע"ב סולם המצרי אינו ממעט והצורי ממעט. א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מ"ט דסולם המצרי דלא ממעט. א"ל לא שמיע לך הא דאמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב משום דהוי דבר הניטל בשבת וכ"ד הניטל בשבת אינו ממעט. א"ה של צורי נמי התם כובדו קובעו ועוד שם דף ע"ה אמר רבא א"ר חייא דקלים שבבבל אין צריכין קבע מ"ט כובדן קובעתן. ורב יוסף אמר ר' אושעיא סולמות שבבבל אינן צריכין קבע. מ"ד סולמות כ"ש דקלים מ"ד דקלים אבל סולמות לא. א"ל הני לכ"ע כובדן קובעתן וכמחוברין דמיא. ועוד דהא איש ואשתו נדה אוכלין על שולחן אחד אע"ג שאינו מחובר. וע"כ צריך אתה לומר הואיל ועכשיו לא שייך בזמנינו עקירת השלחן ונשאר עומד על מקומו כל השנה ואין מטלטלין אותו הוי כמחובר. וכ"כ פסקי תוספות פ"ק דשבת דמותרין לאכיל על שלחן אחד בשלחנות גדולות שלנו ולא כתבו טעם לדבר. ומלשוננו שכתבו בשלחנות גדולות שלנו נראה שכוונו ג"כ לטעם שכתבתי. ונ"ל דלא גרע מסולמות דכובדן קובעתן מכ"ש השלחן דקביעי יותר מסולמות. וגם מסתמא כבידן יותר מסולמות וכמחוברין דמיא. משא"כ הספסל ארוך דניידי. כנ"ל נאם הצעיר שמואל סג"ל:

תוכן העניינים

נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה