נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה ו
נשאלה שאלה לפני בני ישוב אחד שיש להם מנין מצומצם ובימי הסליחות כשעומדים אשמורת לסליחות משכימין הרבה לפני היום כי אין כלי המשקל שקורין זייגר באותו כפר ואחר שסיימו סליחות חוזרים מקצתן לבית. ולפעמים מאחרין לבא לב"ה. והעם ע"י שרדופים לילך אחר מחייתם מתפללין בלא מנין כי ארכו להם להמתין עד שיחזרו אותן מבתיהם לב"ה. וע"כ עשו תקנה בקנסות שלא יחזרו לבתיהם. רק ימתינו בב"ה עד שיאיר היום ויתפללו במנין עשרה ואח"כ עמד אחד ואמר שאינו רוצה ליתן הקנס כי למד בספר הלבוש שהביא בשם הזוהר לילך בתפילין וציצית לב"ה. ומאותו יום והלאה שלמד זה בלבוש היה נזהר ללכת מביתו לב"ה מלובש בציצית ותפילין. ובשעה שעשו התקנה בקנס לא זכר מזה ואח"כ נזכר, וע"כ אינו רוצה ליתן הקנס כי צריך לחזור לביתו כשיאור היום ולהניח ציצית ותפילין בביתו. ושאלו הקהל והיחיד הדין עם מי:
תשובה כבר הורה הזקן הגאון מהר"ם מלובלין סימן ל"ד ממ"ש בנדון זה וז"ל. על איזו יחידי סגולה שהתקשרו בקשר אמיץ להודות ולהלל בכל בוקר באמירת תהלים בקנס שלשה פרוטות זולת אם יהיה לאחד מהם שום אונס. ועתה איזו יחיד אינו מקיים התקשרותו בסיבת שבימות החורף משכימים לב"ה קודם שיאיר היום שעדיין לא הגיע זמן הנחת תפילין. והוא מתנהג ע"פ הזוהר המזהיר שיצא האדם מביתו לב"ה לבוש בתפילין וציצית. וא"כ אי אפשר לו לקיים התקשרותו. אם חייב ליתן הקנס אם לאו. ופסק הגאון ז"ל דפטור משום דהוי נדר בטעות ומדמי אותו לנדרי שגגות והנה כבר הורה זקן. ולולא שיצא מפי הגאון ז"ל הייתי אומר דחייב לקיים התקשרותו דאינו מבטל בזה מצוה אחרת. דהיינו שילך לב"ה לבוש ציצית ותפילין מאחר שעדיין אינו זמן ציצית ותפילין ודמיא להא דאיתא בא"ח סי' רפ"ו דמותר לטעום קודם המוספין אע"פ שלא קידש עדיין. ואין קידוש אלא במקום סעודה. מ"מ מפני שעדיין לא הגיע זמן קידוש. ובטור בסי' פ"ט שהרא"ש היה שותה מים בבוקר קודם תפלה שאין הקידוש אוסרו כיון שעדיין לא הגיע זמנו. ה"נ אם יוצא מביתו לב"ה קודם שיאיר היום שעדיין אינו חייב בציצית ותפילין אינו עובר בזה על דברי הזוהר. דהזוהר בפרשת ואתחנן לא איירי רק במי שהולך לב"ה ואין לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו. ומה שאמר בזוהר דאם אין לו ציצית בבגדו ותפילין בראשו ואמר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך אמר קודשא בריך הוא אן מוראי. היינו דוקא בזמן ציצית ותפילין כדאמרן. דאל"כ כשנכנס בערבית לבית הכנסת איך יאמר אשתחוה אל היכל קדשך. וכ"ש בנדון השאלה דידן דהא ע"כ צריך לילך לסליחות לב"ה בלא תפילין וא"כ איך יאמר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך. אלא ע"כ צריך לומר כמ"ש המקובלים שיכוין שיבוא לב"ה בזכות שלשת אבות. וה"נ כשיבא לב"ה קודם שיאיר היום יכוין לכונה זו. שוב מצאתי בספר תוצאות חיים להחסיד בעל ראשית חכמה שכתב וז"ל. כשאדם נכנס לב"ה בלא תפילין בראשו ואמר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך אמר הקב"ה היכן יראתו וכו'. לכן ישתדל אדם לשים אותם קודם הכנסת ב"ה כדי שלא יהא שקרן באמירתו ביראתך. ולא אמרן אלא אם בא אחר עלות השחר. אבל בא קודם אין צריך דלאו זמן תפלין הוא. וצריך שיכוין באמירת הפסוק כמו שפירש בפרשת בראשית שנכנס לב"ה בסיוע ג' אבות ואני ברוב חסדך כנגד אברהם שהוא איש חסיד. אשתחוה אל היכל קדשך כנגד יצחק שהיה קודש עולה תמימה. ביראתך כנגד יעקב שאמר מה נורא עכ"ל. וא"כ מעתה אין עלי אחריות הגאון מהר"מ מלובלין ז"ל ובטלו דבריו מתוך דברי הזוהר ובעל ראשית חכמה. הנראה לע"ד כתבתי. נאם הצעיר שמואל סג"ל: