אור ברסלב
נחלת דוד על בבא קמא פרק א - ארבעה אבות › דף ו:

נחלת דוד על בבא קמא· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

פרק א - ארבעה אבות · דף ו:

דף ו.

הכותל והאילן שנפלו כו' עיין ברא"ש דכ' דנסתפקו בתוס' אי הזיקו בשעת נפילה אי יהבינן להו דין אש או דין בור והוא הכריע דכל דין בור יש להם ולא דמי לאבנו וסכינו כו' דנפלו מן הגג ברוח מצויה והזיקו דהנך נעשו אש ע"י כח אחרים אבל כותל ואילן מחמת ריעותא נפלו מעצמן כו' לכך יש להם דין בור ואי משום דהולכין ומזיקין משא"כ בבור לא גריעי מחמת זה וכ"ש דיש לחייבו יותר כו' ע"ש ותמה עליו בפ"ח דא"כ יש לדמותו ג"כ לאש ואי משים דאין כח אחר מעורב בו כ"ש דיש לחייבו יותר ונראה דלק"מ דכל עיקר החילוק שבין בור לאש הוא דאש הולך ומזיק ומשיג את הניזק בכל מקום שהוא ובבור הוא להיפוך שהמזיק עומד על עמדו והניזק הולך מאליו והיינו דוקא בדבר שהולך ע"י הרוח דאין גבול להליכתו ויכול להשיג את הניזק בכל מקום שהוא אבל כותל ואילן יש גבול לנפילתן ויותר מהגבול אינם יכולים לילך והניזק צריך לבוא אל המקום ההוא בכדי שיוכל להנזק וא"כ בור ממש הוא וכבור אריכתא דמי כמו תל דגבוה ה"נ חדא בור הוא מלמעלה עד מקום שיוכלו ליפול מעצמן כיון דהניזק צריך לבוא שמה אל מקום הנזק כן נלפענ"ד בישוב דברי הרא"ש והוא נכון בסברא:

תוכן העניינים

נחלת דוד על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה