אור ברסלב
נחלת דוד על בבא מציעא פרק א - שנים אוחזין › דף יט:

נחלת דוד על בבא מציעא· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

פרק א - שנים אוחזין · דף יט:

דף יט.

בגמ' והא אידי ואידי דייתקאות קתני רש"י פירש הא דלא פרכינן והא ואידי אידי מתנות קתני היינו משום דבמתניתין לא אתמר בהדיא הא אמר תנו נותנין רק מדיוקא דנמלך דייקינן לה וכיון דבמתנה איכא חששא דנמלך אפילו אם אמר תנו דחיישינן דלמא כבר יהבה לאינש אחרינא ממילא לא דייקינן לגבי מתנות הך דיוקא דאם אמר תנו נותנין והתוס' הקשו על פירושו חדא דא"כ יהי' פירושא דנמלך במתני' בשתי ענינים ועוד דלפ"ז איך דייקינן לעיל מיני' גבי גט מדיוקא דנמלך הא אמר תנו נותנין כו' דלמא גם לגבי גט לא יהי' הך דיוקא כמו לגבי מתנות ולע"ד אין קושייות אלו כלום דקושיא הראשונה ודאי לק"מ דאטו אנן מפרשינן תרי פירושי בנמלך הא בנמלך ליכא רק חדא פירושא דחיישינן לנמלך כי קאמרינן אנן אדיוקא דדייקינן מנמלך הא אמר תנו כו' דבשכיב מרע איכא לדיוקי כן משום דבאמר תנו אזדא לה חששא דנמלך משא"כ במתנות כיון דגם באמר תנו קיימא בעיני' הך חששא א"כ ליכא לדיוקי מידי וזה פשוט וקושייתם השני' נמי לק"מ דבשלמא לעיל גבי גט דהחששא הוא דחיישינן לתרי יוסף בן שמעון לא תליא כלל בנמלך רק בשמא לא נתן עדיין ונאבד ממנו ונתחלף באחר ולכך שפיר דייקינן מנמלך הא אמר תנו נותנין דאל"כ הוי לי' למתני שמא כתובין היו ולא נתנן דגם מזה הוי ידעינן לחששא דשני יוסף בן שמעון וכמו שכתבו התוס' לעיל אבל לגבי מתנות עיקר החששא דחיישינן הוא דלמא כבר נתנם לאחר וא"כ זהו עצמו החששא דנמלך דנמלך מזה לאחר ולכך שפיר הוצרך למתני נמלך כיון דזהו עיקר החששא ואי הוי תנא שמא כתובין היו ולא נתנן לא הוי ידעינן מידי מאיזה חששא יש לנו לחוש ולכך לגבי מתנות ליכא למידק מידי מנמלך וזה ברור ומאחר שנסתלקו קושייות התוס' וודאי דפירש"י מרווח טפי מפי' ר"ת דלפיר"ת אינו מיושב כ"כ חדא דא"כ היינו דייתקאות ממש ולמה פלגינהו בתרתי ועוד הא לעיל פי' אביי איזו מתנת בריא שהיא כמתנת ש"מ כל שכתוב בה מהיום ולאח"מ ולדברי ר"ת הי' לו לבאר עוד אם לא יחזיר בו עד לאח"מ אבל לפירש"י אתי הכל שפיר ודו"ק:

שם תוס' ד"ה לבתר אבוה כו' תימא כו' ונתקיימה המתנה לראשון עכ"ד אילולי דבריהם הי' אפשר לומר דאף אם לא יהבה אביו להשני מ"מ כיון שראינו שכתב לשני הרי חזינן דכבר חזר בו מהראשון ושוב נתבטלה מתנתו כיון דש"מ יכול לחזור בו ואף שלא נתן לשני מ"מ אין בזה הוכחה שרוצה לקיים מתנת הראשון דדלמא חזר בו מתרווייהו וכיון שוודאי חזר בו מהראשון א"כ הוי החזירה ודאי וספק אם נתרצה אח"כ לקיים מתנת הראשון א"ל. א"כ אין ספק מוציא מידי ודאי ולא מפקינן מיד היורש ומעתה נסתלקה קושיית התוס' ועיין:

תוכן העניינים

נחלת דוד על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה