אור ברסלב
נחלת ברוך סימן כב › ענף ח

נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי

סימן כב · ענף ח

ענף ז

תו גרסינן התם גופא אמר ר"ח תורתאה אמר ר' ינאי בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור והתנן גידולי תרומה תרומה בגידולי גידולין קאמרינן הא נמי תנינא גידולי גידולין חולין הא קמ"ל אפיל בדבר שאין זרעו כלה והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין רבוי' דרבו גידולין על עיקרו מותר קמ"ל עכ"ל הגמרא:

והנה מאי דפרכינן על ר' ינאי מהא דגידולי תרומה תרומה ומשנינן דר' ינאי מיירי בגידולי גידולין ופרכינן מהא דתנן גידולי גידולין מותרין ומשנינן דמשנתנו שם מיירי בדבר שזרעו כלה כ"ז פשוט מאד:

אמנם מה דפרכינן והתנן הטבל גידוליו מותרים בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין ופירשו הראשונים הרשב"א והרא"ש והר"ן דפרכינן כיון דגבי טבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין א"כ כש"כ דגבי תרומה הו"ל לאסור גידולי גידולין בדבר שאין זרעו כלה וזה תמוה מאד הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין כדתניא נדרים (נח ע"א) ואינו בטל ברוב א"כ בדין הוא דהעיקר האסור משום טבל לא יתבטל בגידולין תדע דהא מהאי טעמא אמרינן לעיל (נט ע"א) בגידולי קונמות דבדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין משום דקונמות הוה דבר שיש לו מתירין ואינו בטל ברוב א"כ ה"ה טבל אבל גידולי תרומה שבטל הול"ל דהעיקר בטל בגידולין וראיתי להגרע"א בגליון הש"ס ושאר אחרונים שנשארו בזה בתימה רבה עוד הביא הר"ן מה שהקשה הרשב"א דמעיקרא פרכינן בגמרא מאי קמ"ל ופריך מיד בתר הכי והתנן הטבל גידוליו מותרין וכו' כלומר דהול"ל דבתרומה נמי אסור וכה"ג לא אשכחן בגמרא עוד קשה טובא לישנא דהגמרא דמשני ע"ז רבוי' דרבו גידולין על עיקרו קמ"ל דמהאי לישנא נראה דקושית הגמרא הוה מאי קמ"ל ומשני דקמ"ל דרבוי' דרבו מותר ובאמת לפי מה שפירשו הראשונים קושית הגמרא הוא להיפך דמ"ט מתיר ר' ינאי הא ממשנתנו מוכח שאסור והרשב"א והר"ן כתבו להגיה גירסת הגמרא שכתבו וצריך לגרוס כאן שרבו כאן שלא רבו כלומר דהא דתנן גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין מיירי שלא רבו גידוליו על עיקרו והא דמתיר ר' ינאי בגידולי גידולין של תרומה מיירי שרבו גידוליו על עיקרו וזה תמוה מאד איך אפשר לומר דבטבל נמי גידולי גידולין מותרין כשרבו גידוליו על עיקרו הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין וגם הא משנתנו סתמא קתני דאפילו גידולי גידולין אסורין וגם הרמב"ם אע"ג שפסק (בה' תרומה פי"א הכ"ב) כר' ינאי דבצל של גידולי תרומה שזרעה ורבו הגידולין על עיקרו מותר מכל מקום פסק בה' מעשר (פ"ו ה"ו) דבטבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין כסתמא דמשנתנו אלמא דמחלק בינייהו והראב"ד בה' תרומה שם השיג על הרמב"ם וכתב כ"ז שיבוש דהא אפילו בטבל גידולי גידולין אסורין וכש"כ בתרומה ובהשקפה דברי הראב"ד תמוהין הא טבל הוה דבר שיש לו מתירין ואינו בטל אבל תרומה לא הוה דבר שיש לו מתירין ועדיפא הו"ל להראב"ד להקשות על הרמב"ם דמ"ט פסק הרמב"ם כר' ינאי הא בנדרים (נז ע"ב) אמרינן שביק מר תרין ועביד כחד דר"י ור' יונתן דאסרי כה"ג בערלה וכה"כ פליגי על ר' ינאי והרמב"ם בעצמו פסק כוותייהו ומ"ט פסק בתרומה כר' ינאי וזה יתורץ לקמן אמנם מה שהקשה הראב"ד מטבל בהשקפה יש לעיין ע"ז טובא כמש"כ גם סוגיא דשמעתא קשה טובא דמדמי גידולי טבל לתרומה גם קשה כל הני קושיות שהבאתי:

אמנם אלולי דמסתפינא טובא מדברי הראשונים נלע"ד ברור מאד דכונת הגמרא הוא מילתא אחריתא דהא דפרכינן והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין היינו דפרכינן כיון דבמשנתנו דטבל תנן דבדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין ובמשנה הראשונה שם תרומות גבי גידולי תרומה דתנן התם גידולי גידולין מותרין לא מחלקינן בין דבר שזרעו כלה או לא מכלל דדוקא גבי טבל בדבר שאין זרעו כלה הגידולין אסורין משום דטבל הוה דשיל"מ והעיקר האסור אינו בטל ברוב גידולין אבל בתרומה אפילו בדבר שזרעו כלה גם כן מותרין דגידולי היתר מעלין את האיסור אם כן עדיין קשה על ר' ינאי מאי קמ"ל ר' ינאי הא ממשנתנו מוכח דבתרומה גידולי היתר מעלין את האיסור וא"ש טובא דקושיא זו הוה כקושיא קמייתא דפרכינן תנינא גידולי גידולין מותרין ומשנינן הא קמ"ל אפילו בדבר שאין זרעו כלה ופרכינן והתנן גבי טבל אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין ומדמחלקינן במשנתנו דטבל אבל במשנתנו דגידולי תרומה לא מחלקינן מכלל דדוקא בטבל דהוה דשיל"מ שאין העיקר בטל ברוב משו"ה אסורין אבל בתרומה גידולי היתר מעלין את האיסור ועדיין קשה מאי קמ"ל ר' ינאי וע"ז מתרץ רבוי' דרבו גידולין על העיקר קמ"ל כלומר דודאי אם ידענו דכשנזרע איסור מדבר שאין זרעו כלה דמה שניתוסף מיניקת היתר הוא מותר אם כן ודאי דמסברא גרידא ידעינן דאיכא נ"מ בין גידולי טבל לגידולי תרומה דטבל הוה דשיל"מ ואינו בטל ברוב אבל תרומה בטלה וא"ש דמחלקינן גבי גידולי טבל ולא מחלקינן בגידולי תרומה אבל אי נימא דכשזרע איסור מדבר שאין זרעו כלה דמה שניתוסף גם כן אסור משום שבא מגרמא דאיסורא ואין להתירו משום זה וזה גורם כמש"כ בענף א' אם כן מסברא תו אין נ"מ בין גידולי טבל לגידולי תרומה דכמו דבטבל מה שניתוסף בגידולו אסור משום שבא מגרמא דאיסורא ה"נ מה שניתוסף בגידולי תרועה אסור מה"ט גופי' שבא מגרמא דאיסורא וע"כ היינו אומרים דהא דתנן גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין דה"ה גבי תרומה נמי אסורין או דכ"ש דבתרומה אסורין דהא באיסור גידולין בדבר שזרעו כלה חמירא תרומה מטבל וע"כ הא דמחלקינן במשנתנו דטבל משום שהיא משנה בתרייתא וכש"כ בקמייתא משו"ה קמ"ל ר' ינאי דריבוי שרבו גידולין על העיקר מותר דהיינו דהתוספת שניתוסף בגידולה בפ"ע מותר מעתה אמרינן להיפך דדוקא גבי טבל מחלקינן בין דבר שזרעו כלה לאין זרעו כלה משום דטבל הוה דשיל"מ אבל בתרומה לא מחלקינן דכיון דמה שניתוסף בגידולה מותר הגידולין מעלין את העיקר כר' ינאי והסוגיא אתיא כמין חומר מעתה לדברינו לר' יוחנן ולר' יהונתן דפליגי על ר' ינאי כדאמרינן לעיל (נז ע"א) דסבירא להו דגם מה שניתוסף באיסור בגידולו גם כן אסור כמש"כ בענף א' לדידהו באמת אין שום נ"מ בין טבל לתרומה דבתרווייהו בדבר שאין זרעו כלה הגידולין אסורין מחד טעמא משום דגם מה שניתוסף בגידולו אסור לפי שבאו מגרמא דאיסורא ולדידהו הא דתנן גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה אסור ה"ה נמי בתרומה כמש"כ:

ועפ"ז יתבאר היטב הסוגיא דפסחים (לד דמדמינן שם גם כן גידולי טבל לגידולי תרומה כמו שנבאר לקמן עי"ש ומסוגיא דהתם איכא גם כן ראי' לדברינו ועפ"ז אתי שפיר גם כן דברי הראב"ד ה' תרומה (פי"א הכ"ב) שהבאתי לעיל שכתב כיון דגבי טבל גידולי גידולין אסורין כש"כ בתרומה דלפי מה שפסק הרמב"ם כר' יוחנן ור' יהונתן בערלה וכה"כ אם כן הול"ל דבדבר שאין זרעו כלה כל מה שניתוסף בגידולו אסור דלדידהו אין שום נ"מ בין טבל לתרומה כמש"כ וקשה על הרמב"ם בתרתי חדא כיון שהוא פוסק כר' יוחנן ור' יהונתן בערלה וכה"כ ולעיל (נז ע"ב) אמרינן דאינהו פליגי על ר' ינאי בבצל של תרומה אם כן מאי טעמא פסק הרמב"ם כר' ינאי ועוד הא לדידהו הול"ל דגידולי טבל וגידולי תרומה שוין וכיון דתנן בטבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין הול"ל דה"ה בתרומה זה אפשר לומר בכונת הראב"ד ולקמן תירצנו לדעת הרמב"ם ובררנו שם דבריו עי"ש:

העולה מדברינו דפרכינן על ר' חנינא דמתיר בבצל של תרומה ששתלו ורבו גידוליו על עיקרו מהא דתנן גידולי תרומה תרומה ומשנינן דר"ח מיירי בגידולי גידולין כגון בבצל של גידולי תרומה ששתלו ורבו גידוליו על עיקרו ופרכינן א"כ מאי קמ"ל הא בהדיא תנן התם דגידולי גידולין מותרין ומשנינן הא קמ"ל אפילו בדבר שאין זרעו כלה כלומר דממשנתנו דתרומות דתנן גידולי גידולין מותרין הוה אמינא דמיירי בדבר שזרעו כלה קמ"ל ר' ינאי דאפילו בדבר שאין זרעו כלה גם כן מותרין ופרכינן והתנן הטבל גידוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר. שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין כלומר ומדמחלקינן בהאי משנה אחרונה דגבי גידולי טבל בין דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה מכלל דבמשנה הראשונה דקתני גבי תרומה בסתמא דגידולי גידולין מותרין ליכא התם נ"מ בין דבר שזרעו כלה או לא וטעמא דמלתא משום דטבל הוה דשיל"מ משו"ה אין העיקר האסור בטל ברוב גידולין וכמו דאמרינן לעיל (נט ע"א) גם כן הכי בגידולי קונמות דמשו"ה אסורין משום דהוה דשיל"מ אבל בתרומה גידולי היתר מעלין את האיסור ומה"ט לא מחלקינן גבי גידולי תרומה בין דבר שזרעו כלה או לא אם כן אכתי קשה מאי קמ"ל ר' ינאי ומשנינן רבוי' דרבו גידולין על עיקרו מותרין קמ"ל כלומר דאי הוה פשיטא לן בזורע איסור מדבר שאין זרעו כלה דכל מה שנתגדל אח"כ מיניקת היתר וניתוסף על העיקר הוא מותר ודאי הוה ידעינן מהני משניות דתרומות דהא דבטבל הגידולין אסורין זה הוא משום דטבל הוה דשיל"מ והעיקר אינו בטל ברוב אבל בתרומה גידולי היתר מעלין את האיסור ומשו"ה לא מחלקינן גבי תרומה כמו בטבל אבל אי נימא דבדבר שאין זרעו כלה כל מה שניתוסף בגידולה על העיקר דהתוספת בפ"ע גם כן אסור משום שבא מגרמא דאיסורא כמש"כ בענף א' וא"כ הא דתנן גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה אסור זה הוא דכל מה שניתוסף בגידולה אסור משום שבא מגרמא דאיסורא וא"כ ליכא שום נ"מ בין גידולי טבל לגידולי תרומה דבגידולי תרומה גם כן אפשר לאסור מה"ט גופא וא"כ הול"ל דהא דתנן במשנה בתרייתא גבי טבל דבדבר שאין זרעו כלה אסור דה"ה דילפינן מזה למשנה קמייתא דגבי גידולי תרומה גם כן אסור דהא בהני תרווייהו חד טעמא הוא ומשו"ה קמ"ל ר' ינאי דריבוי שרבו גידולין על עיקרו מותר כלומר דמה שניתוסף בגידולין מותר וממילא מוכח שהן מעלין את העיקר האסור וא"ש דאיכא נ"מ בין טבל לתרומה כמש"כ:

סוף הספר

תוכן העניינים

נחלת ברוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה