נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי
סימן ה · ענף ג
והנה לדברינו בענף א' אפלו לפי ההלכה דזוז"ג מותר מ"מ אסור לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה לכתחילה ובהשקפה זה הוא כנגד כל הראשונים דהא לרש"י ולהרמב"ם וכן לפי מש"פ הב"י ביור"ד סי' קמ"ב דזוז"ג מותר. שרי לזרוע ירקות בימות החמה לכתחילה. ולהתוס' והרמב"ן דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות או היכי דכל חדא לחודא קאי לא מהני לדידהו בירקות בימות החמה אפילו בדיעבד הגידולים אסורים. אמנם לפנינו יתבאר דכמה רבוותא סברי כמש"כ:
ובאמת בלאו ה"ט שכתבנו בענף א' יש לי עיון על הני רבוותא דסברי בירקות בימות החמה אפילו בדיעבד אסור דאפילו אי נימא כדבריהם דזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא מהני מ"מ הא הירקות לא נתגדלו ולא נעשה בהם שום שבח ע"י צל האשרה אלא שהצל יפה לירקות בכדי שהשמש לא יזיק להן ומה"ט הא לא אפשר אלא לאסור לכתחילה משום איסור הנאה אבל לאסור הגידולים בדיעבד ליכא שום סברא אפילו למ"ד זוז"ג אסור דבכ"מ שאוסרים משום זוז"ג היינו בדבר שבא משני גורמים כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"ב) או כששני הגורמים עשו שבח בהיתר כמו שאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו ע"ז (מט ע"ב) אבל כשהדבר נתהוה מהיתר ולא נעשה בו שום שבח מגרמא דאיסורא אלא שנהנה מן האיסור בכה"ג א"א לאסור דהדבר פשוט דכשמניח דבר היתר בכלים של תשמישי עכו"ם אע"פ שנהנה מ"מ הדבר מותר כיון שלא נעשה בהיתר שום שבח וגדולה מזו תנן ע"ז (נא) מצא בראשו כסות או כלים מותרים אע"ג שהי' מונח בראשו של עכו"ם והנה הרא"ש בחולין (פ"א ס"ט) הביא שם להאי משנה דאין זורעין תחתי' ירקות בימות החמה וכתב ע"ז דמ"מ בדיעבד מותר והוא כתב כן אפילו לתנא דמשנתנו אלמא דאע"ג דתנא דמשנתנו סובר זוז"ג אסור מ"מ כתב הרא"ש דבדיעבד מותר וזה הוא ודאי מה"ט שכתבנו ועי' מש"כ לקמן באפה פת בתנור אסור אם הפת אסורה או לא עי"ש שהארכנו בזה:
וגם במש"כ בענף א' דגם לדידן דזוז"ג מותר מ"מ אסור לזרוע תחתי' ירקות בימות החמה דלכתחילה היכי דליכא פסידא דהיתר זוז"ג אסור מסתבר לי דכמה רבוותא הכי ס"ל דהא הרי"ף והרא"ש שניהם הביאו בע"ז (מח ע"ב) משנה זו דאין זורעין תחתי' ירקות בימות החמה ולא העירו ע"ז לדחות משנתנו מהלכה מה"ט דהא לדידן זוז"ג מותר והב"י בטור יור"ד (סי' קמב) כתב על דברי הרי"ף והרא"ש דאע"ג שלא דחו בפירוש משנתנו מהלכה מ"מ ע"כ שהם דוחים משנה זו מהלכה אבל לדברינו א"ש דברי הרי"ף והרא"ש דגם לדידן אסור לכתחילה. ובדיעבד מותר גם לתנא דמשנתינו כמש"כ כן מסתבר לי בזה: