נחלת אבות· רבי ישראל איסר וולף
שאלה כז
להרב מוהרר מאיר ני' האבד"ק פרולעא. בדבר הגט שנשלח ממרחקים וכתוב בו שם אבי האשה אברהם המכונה אבלי והוא כקרא בפי כל אבלי אלא שנקרא לס"ת אברהם אבא וידוע דאבלי כינוי לאברהם ולא לאבא כמבואר באחרונים וא"כ נשמט בו שם אחד מהשמות שקורין אותו בו לתיבה והיא מקום עיגון:
תשובה לכאורה יש לפסול הגט הלזה במה שלא נכתב בו שם אבא שהוא אחד מן השמות שקורין אותו בו לתורה ול"ד להא דמבואר באה"ע סי' קכ"ט ס"א בהג"ה דאם לא כתב אלא שם אחד אפילו הוא שם הטפל וגירש בו דכשר דש"ה דמיירי במי שנקרא לקצת ב"א בשם אחד וקצת ב"א קורין אותו בשם אחר משא"כ היכא שכל העולם קורין אותו שני השמות יחד הדעת נותנת דהגט פסול שאין זה שמו רק חצי השם ובודאי איש אחר הוא והוי שינוי השם וא"כ ה"נ. כיון שנקרא לס"ת אברהם אבא וכתוב בגט אברהם לבד הוי שינוי השם ואף דהכא השינוי הוא בשם אבי האשה ובס' מכתב מאליהו סי' ד' הביא כמה פוסקים שכתבו דדעת בעל העיטור להכשיר בשינוי שם האב וכ"פ בתשובת עבודת הגרשוני סי' נ"ה מ"מ קשה לסמוך עליהם אף במקום עיגון בדבר שמבוא' בש"ע ורוב הראשוני' והאחרונים לפסול אך מ"מ נלפענ"ד להקל בנ"ד מתרי טעמי והוא דבפסקי מהרא"י סי' קל"ה הקשה דאמאי פסלינין בשינוי שם האב כיון דקיי"ל להכשיר בשינוי שם הלידה משום כיון דא"צ לכתבו בגט אין השינוי פוסל בו א"כ שינוי שם האב נמי כיון דאם לא נכתב שם האב בגט היא כשר אין השינוי פוסל בו ותי' הב"י בסי' קכ"ט דלשינוי מקום דירה דמי דכתב הרא"ש דשינוי פוסל בו דל"ד לשינוי מקום הלידה שאינו ידוע לכל מקום לידתו וגם אינו נקרא ע"ש מקום לידתו וליכא חששא שיתחלף באחר מה שא"כ מקום דירה שכ"א נקרא ע"ש מקום דירתו וכשרואים שינוי מקום יאמרו לא זהו שגירש אלא אחר הוא ושינוי שם האב לשינוי מקום דירה דמי שהרי שם אביו ידוע וכ"א נקרא ע"ש אביו וכשיראו שינוי יאמרו לא זה שגירש עכ"ד וא"כ הכא שהוא נקרא בפי כל אבלי והיא נקראת ע"ש אביה בת אבלי אלא שאבי' נקרא לס"ת אברהם אבא וזה אינו ידוע לכל וגם העולם אינם יודעין לחלק בין שם אבא לאבלי ליכא למיגזר מידי והגט כשר כיון שאין צריך לכתוב בגט שם אביה כלל., ואף לדעת קצת פוסקי' דבגט הנשלח צריך שם אביה דווקא היינו כדי שיהיו מוכח מתוכו מי היא המתגרשת והכא הרי נכתב בגט שם אבי' אבלי שהכל קורין אותו כן וא"כ מוכח מתוכו מי היא המתגרשת ואף שנשמט שם אחד מהשני שמות שקורין אותו לתורה מ"מ אין קפידא בזה כיון שא"צ לכתוב בגט שם אביה אלא לסימן בעלמא בשם הקודש שלו אין נפסול בו שינוי כיון שאין צריך ליכתוב בגט כלל אין השינוי פוסל בו מידי דהוה אשינוי שם הלידה כיון שאינו נקרא ע"ש הקודש:
ועוד נ"ל טעם אחר להקל בנידון זה דהא בטור ס"ס קכ"ט מבואר בשם תשובת הרא"ש דשינוי שם האב אינו פוסל אלא מפני גזירת הרואים דיאמרו דאין זה המגרש וא"כ כיון דחזינן דמי שנקרא לקצת ב"א בשם אחד וקצת ב"א קורין בשם אחר וכתב רק שם האחד כשר לכ"ע דלא נחלקו הפוסקים אלא בגירש בשם הטפל אבל אם אינו שם הטפל כשר לכ"ע ול"א כיון שקצת ב"א קורין אותו בשם אחר שלא נכתב בגט איכא למיגזר דאותן ב"א יאמרו שאין זה המגרשו ועכצ"ל כיון שידוע היא שקצת ב"א קורין אותו באותו שם הנכתב בגט. ליכא למיגזר מידי וא"כ ה"נ כיון שכל העולם קורין אותו אבלי ופשיטא דאם היו כותבין שם אבלי לבר ודאי היו כשר כיון שהיא חניכה שהכל קורין אותו בו א"כ אף שכתב אברהם המכונה אבלי לא מיגרע גרע כיון שידוע שאבלי הוא נגזר משם אברהם כמ"ש הט"ז וב"ש שא"צ לכתוב שם הכינוי כלל א"כ כיון שכתוב בגט שם אבלי שהוא שם שהכל קורין אותו בו אף שהוסיף וכתב אותו שם שנגזר זה ממנו והיא כינוי לא פסלינן לי' דליכא למיגזר מידי שהכל יאמרו שכתב זה השם שהכל קורין אותו כן אלא שהוסיף לכתוב שם הקודש שזה יוצא וממנו ודמי לכותב שם אחד בגט שקצתם קורין אותו כן אף שקצתם קורין אותו בשם אחר שהוא כשר דלא גזרינן מידי כן נראה נכון:
ובאמת יש עוד מקום לומר דכל מקום שיש לאבי האיש או האשה שני שמות ולא כתב רק שם האחד הוא כשר כיון דלא פסלינין בשינוי שם האב אלא מפני הרואים י"ל דאם לא כתב רק שם האחד שלו לא מיקרי שינוי כיון דעכ"פ כתב רק שם האחד שלו שזה הוא שמו האמיתי לא הוי שינוי ולא גזרינין בו מידי אלא שקשה לסמוך ע"ז בלי ראי' אך מ"מ בנ"ד נלפענ"ד לסמוך להקל מהני טעמי מעלייתא דכתיבנא ובפרט במקום עיגון: