נחלת אבות· רבי ישראל איסר וולף
שאלה יג
ב"ה ב' אדר תקנ"ס לפ"ק שלום על דייני ישראל ס"ם הרבנים המופלאים ב"ד הצדק דק"ק באר יצ"ו וע"ג הרב המופלא שבסנהדרין המפורסם בתורה וביראה נ"י פ"ה ע"ה מ' דוד נ"י הנה הגיע לידי בשבוע העבר ג"פ אשר נכתב בבית דיניכם מהבעל אלכסנדר זיסקינד להאשה אשר נצבת עמנו פה פרידא מלכה בת פ' יהודא ליב והנה מצאנו בגט תיוהא אשר בחתימת העד השני שמעון בן יעקב עד בתיבת שמעון לא נגע בהעיין הקו שבעיין להרא"ש שבעיין וכן בתיבת עד לא נגע ג"כ הקו שבעיין להראש שלי והנה זה פשוט ומבואר בא"ח סימן ל"ב ובאה"ע סי' קכ"ה סט"ז בהג"ה דאם אינו נוגע מה שראוי ליגע כגון שאחורי הצדיק והיוד שבאלף אינן נוגעין פסול אף בדיעבד אלא די"א דבמקום עיגון יש להכשיר בכה"ג וע"ש בב"ש בסקכ"ו אלא בטופס יש להכשיר דלא גרע מנחסר כל האות והנה בכאן בחחימת העד א"כ הוי כתורף והגט פסול אם לא במקום עיגון ובדיעבד ואף דבאה"ע בסי' ק"ל סי"א כתב הרב בהג"ה בשם התה"ד מאחר דסגי אם כתב יוסף עד א"כ בן יעקב לא צריך למיכתבו ואם טעה או שינה בו אין לפסלו וא"כ ה"ה אם טעה בשם העד גופה נמי מהני דהא בן פלוני עד נמי מהני לחוד מ"מ הרי הב"ש בסק"כ הביא בשם מוהרש"ך דדוקא בשם אביו מיקל התה"ד ולא בשמו ואף שהב"ש השיג עליו מ"מ סיים דלמעשה אין להקל כנגדו וגם בשם אביו גופה כתב הרמ"א דאין לסמוך ע"ז רק בשעת הדחק ובמקום עיגון ועוד בנ"ד נראה ודאי דפסול אף במקום עיגון דהא טעם התה"ד משום דבן יעקב אין צריך למיכתב והוי כלא נכתב וא"כ הכא דאף בחתימת בתיבת עד לא נגע העיין להראש שלו וא"כ כיון דשמו לא נכתב כדינו וגם תיבת עד לא נכתב כדינו הוי כאילו לא כתב רק בן יעקב לבד בלא תיבת עד ומבואר בסי' ק"ל בסי"ב דבכה"ג פסול הגט:
גם תמיהני שחתימת שני העדים הוי בשני שיטין וכבר כתב הב"י בש"ע סי' קכ"ה סי"ב דנוהגים לעשות שיטה י"ג וחולקים אותה לשנים שבה חותמים העדים זה תחת זה וכתב הב"ש בש"ס הד"מ דאות' ב' שורות יהיו רחבים כמו שיטה אחת אף דבדיעבד ודאי אין קפידא בזה מ"מ למה לן לשנות מנהג של גדולי ישראל בחנם וכן אנו נוהגים פה בבית דיננו גם עיינתי בהרשאה וראיתי שנכתב בה והגט שנעשה עליו משה בן יעקב שליח להולכה בכל הנכתב למעל' נכתב ונחתם בבאר וכו' ועידיו החתומים בו יהושע בן משה נתן נטע בן אברהם והנה לפי דברי השליח מסדר הגט בקהלתכם כתב ההרשאה בעצמו ומותיבנא תיובתא כלפי סנאיו שבו מבואר שלא הבין המשך לשון ההרשאה הרי בדברי ההרשאה מסמן הגט שנעשה שליח להולכה נכתב במתא פלונית בכך וכך בשנה וחודש ויום ועדים החתומים בגט והסופר מההרשאה הבין שקאי על עידי ההרשאה וכתב העדים החתומים בהרשאה ולא בגט וזה היא טעות גדול ואף דמדינא דש"ס השליח נאמן בלא הרשאה מ"מ י"ל דכאן גרע שמהרשאה מוכח שזה גט אחר הוא ואף שבתשובה מהר"ם פדוואה בסי' ד' היקל בכה"ג יע"ש בדבריו מ"מ הרי מבואר בסי' קמ"א בס"ל בהג"ה דהיכא דיש ריעותא בהרשאה בדבר שמוכח שמסדרי הגט היו עמי הארץ יש לחוש לכמה מיני פסולי' צאו וראו בתשובת הרב בעל צמח צדק בסימן ק"י במעשה כזה שפלפל בזה עם חתנו הגאון בעל עבודת הגרשוני והוא האריך שם להקל מטעם שנתברר שהרב המסדר הגט לא כתב ההרשאה בעצמו תלינן בטעות סופר יע"ש באריכות משא"כ הכא בנ"ד שהמסדר בעצמו כתב ההרשאה א"כ פשיטא שיש לחוש וכמה ריעותא בגט וכ"ש הכא שנמצא ריעותא גדולה בגט כאשר כתבתי למעלה שהגט פסול. ועתה באתי בתוכחה מגולה מאהבה מוסתרת ההיתה כזאת בישראל שלא לעיין בדבר איסר דאורייתא וחשש הרבה ממזרין בישראל ח"ו והרי כתב הריב"ש בתשובותיו בסי' שפ"ט שרבותינו הרב ר' פרץ והר"ן ז"ל דקדקו מאוד לסדר גיטין בפניהם ממש וכמו שמצינו בש"ס ברפ"ק דגיטן שרב אחאי היה ממונה אגיטין וכ"ש בדור היתום הלזה אשר הרוב אינן בקיאין בדקדוקי גיטין וכבר אמרו חז"ל כל מי שא"י בטוב גיטין וקדושין אל יהיה לו עסק עמהן ע"כ מהיום והלאה חכמים הזהרו בדבריכם שלא יצא מת"י דבר שאינו מתוקן ואל יהיה לכם למכשול ולפוקה הכ"ד ישראל איסר החפ"ק וימצא