אור ברסלב
נחלת אבות שאלה ג

נחלת אבות· רבי ישראל איסר וולף

שאלה ג

שאלה ב

מעשה היה באחד שתלה אתרוג בסוכה שלו לנוי סוכה ואחר כך נפסל האתרוג שלו שקנה למצוה ושאל אי רשאי ליקח מן האתרוגים שנתלו לנוי סוכה כדי לצאת בו ידי חובתו. ורצו כמה לומדים להתיר משום דמצות לאו ליהנות ניתנו ואין זו הנאה ואמרתי שטעו בזה כי אין יוצאין באותו אתרוג כלל לפי מה שמבואר באורח חיים סימן תרמ"ט סעיף ה' וזה לשונו והפיסול שהוא משום ע"א או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה בין ביום טוב ראשון בין בשאר ימים פסול ע"כ והטעם דכתיב לכם ובעינן שיהיה בו היתר אכילה ודין ממון וזהו דעת הרמב"ם ע"ש במ"א ואם כן ל"מ למאן דאמר דנוי סוכה אסור מדאורייתא בודאי אין יוצאין בו אף ביום טוב שני אלא אף למאן דאמר דהוא דרבנן מכל מקום פסול ולא מיקרי לכם וראיה מאתרוג של ערלה בחוץ לארץ דפסול אי לאו משום דראוי להאכילו לאחר שאינו מכירו כמבואר בש"ג ובפ"א אף שאינו אלא דרבנן וכן במתניתין פליגי בית שמאי ובית הלל באתרוג של דמאי דבית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין ופריך הש"ס מאי טעמא דבית הלל ופירש רש"י הא אין בו היתר אכילה. ומשני כיון דאי בעי מפקיר לנכסיה והוה עני וחזי ליה לכם קרינן ביה ובית שמאי סברי דאין מאכילין את העניים דמאי ע"ש אלמא אף דדמאי אינו אלא דרבנן מכל מקום לא מיקרי לכם ואין לומר אם כן איך יוצאין בשום אתרוג כיון דהוקצה למצותו אסור באכילה זה אינו דהא דאסור באכילה משום דהוקצה למצותו ויוצאין בו ודוק ואין לומר דילמא שאני הכא מאתרוג של ערלה ודמאי שהם אסורין לעולם מה שאין כן הכא שאחר החג יהיה מותר באכילה זה אינו דהא המודר הנאה מלולב אין יוצאין בו כדכתב הרמ"א שם בס"ב. ולא חילק בין הדירו לזמן או הדירו לעולם אלא ודאי כיון שהוא עכשיו אסור בהנאה אף שיהיה מותר אחר זמן לא מיקרי לכם דלא הוי אלא גורם לממון וראיה לזה מפסחים דף כ"ח ע"ב דמוקי הש"ס הא דתניא האוכל חמץ של הקדש במועד מעל ויש אומרים לא מעל דכולי עלמא סבירא להו כר"ש דחמץ שעבר עליו הפסח מותר לאחר הפסח מן התורה. ופליגי בדבר הגורם לממון מר סבר כממון דמי ומר סבר לאו כממון דמי אלמא כיון דהשתא לא חזי אף שיהיה מותר לאחר זמן מיחשב גורם לממון דלאו כממון דמי וה"ה דלא מיקרי לכם ועוד ראיה מהא דאמרינן ריש פרק קמא דפסחים דחמץ לאחר זמן איסורו לא מצי מבטל ליה משום דחמץ אינו ברשותו של אדם והא אנן קיי"ל כר"ש דחמץ לאחר הפסח מותר מן התורה ואמאי הוי אינו ברשותו ולא מיקרי שלו כיון דלאחר הפסח יהיה שלו. ומש"ה אוקמא הכתוב ברשותו של אדם לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא והארכתי בקושיא זו במ"א בביאור גדול ואין כאן מקומו אלא ודאי כיון דעכשיו אינו ברשותו דאסור בהנאה לא מיקרי שלך וא"כ הכי נמי לענין אתרוג כיון דעכשיו לא חזי לא מיקרי לכם ועוד יש להאריך בזה וקצרתי ומכל מקום מה שכתבתי נראה לפענ"ד ברור:

תוכן העניינים

נחלת אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה