נחל יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן נג
א (סעי' א) מי שיש לו שטר במנה ואמר עשו לי שנים מחמשים אין שומעין לו אלא מרצון הלוה:
בש"ך ס"ק ב' וי"ל דאף מדעת שניהם ניחוש לקנוניא כו' א"נ כיון דמסתמא אין המלוה יודע כו' ולא חיישינן לקנוניא אלא היכא דאיתרע בנפילה כו' וכן הקשה הצ"צ בסי' ט"ו ע"ש והאו"ת בסי' ק"ד ס"ק יו"ד הביא לדברי הש"ך והצ"צ הנ"ל ולמש"כ הב"א בתשובה ע"ש ועיקר תירוץ של הש"ך הנ"ל אינו מספיק לתרץ זה דהא שיטת הש"ך בסי' ע"ט ס"ק למ"ד דהיכא דיכול לומר פרעתי חיישינן לקנוניא אף אם לא איתרע וכ"כ הש"ך בסי' ל"ט ס"ק כ"ד ובסי' ק"ו ס"ק ו' וכש"כ במה דכותבין לכתחלה וודאי דחיישינן לקנוניא כמבואר בב"מ י"ב דמקשה הגמרא על הא דכותבין שטר ללוה כו' דניחוש שמא כתב ללות בניסן כו' אף דהתם הא לא איתרע בנפילה וכוותיה ועיין בש"ך סי' ס"ט ס"ק ו' ובנתיבות שם:
ולענ"ד יש ליישב זה דבאמת לא חיישינן לקנוניא ולגביה שלא כדין רק היכא דאף בדיעבד יהיה הגביה שלא כדין ע"כ בזה יש לחוש אבל בחשש שני מלווין הנכתבו ביום אחד בבאו לגבות מקרקעות או אף בנכתבו בשני זמנים הבאים לגבות ממטלטלין דכיון דאם עבר וגבה א' מהם כולו מה שגבה גבה כמבואר בסי' ק"ד סעי' ח' ע"כ כיון דבדיעבד אף אם יגבה שני חלקים אף אם היה בשטר אחד יהיה שייך ע"פ דין לו ועיקר החשש הוא על לכתחלה ע"כ בכה"ג לא מצינו דחשו חז"ל בזה לקנוניא ולטירפא שלא כדין וכיוצא בזה כתב הבית יוסף ביו"ד סי' ב' ועיין בט"ז יו"ד סי' צ"א ס"ק א' מזה:
והעיקר מה שנלע"ד בזה דהא מבואר בתוס' ב"מ דף כ' ע"א ד"ה ש"מ איתא לדשמואל כו' דעיקר החשש הוא להיכא דשמא יפסיד לגמרי אבל היכא דלא יפסיד לגמרי כגון דאותו החוב שהיה להם על הבעל יהיה להם על האשה כו' בזה לא חיישינן דהוי זה כעין שני ספיקות יעו"ש ולפ"ז ה"ה הכא ג"כ דהא מיירי באינו ידוע אם יש עליו עוד בע"ח א"כ הוי שני חששות חשש א' דלמא אין כאן בע"ח אחר ואת"ל דיש עוד בע"ח אחר אכתי הא לא יפסיד לגמרי דהא שמא ישלם לו הלוה וע"כ בכה"ג לא חיישינן והנה הסמ"ע והש"ך לקמן סי' ס"ה סעי' ז' הקשו שם דניחוש שמא יש עליו עוד בע"ח ונדחקו ליישב ובאמת לפי דברי התוס' הנ"ל אתי שפיר שם. וכן יש לתרץ קושיות הש"ך הנ"ל ע"פ מש"כ הנתיבות בסי' ס"ה ס"ק י"ד בשם השמ"ק דכתב דלמניעת טורפא לא חיישינן וה"ה הכא הא לא הוי רק מניעת טירפא וע"כ שפיר כותבין שני שטרות אם נתרצה הלוה וכן הוא נכון לדינא: