אור ברסלב

נחל יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור

סימן כו

סימן כה

שם סימן כו (סעי' א' בהג"ה) י"א שאין נזקקין לו בספרי באר יצחק ח' אה"ע סי' י' ענף ז' כתבתי יסוד נכון להוכיח כשיטה זו מהא דגיטין ד' פ"ח דהיכא דלאו בני עישוי נינהו הגט בטל לגמרי דהטעם הוא דכיון דשוב אין נזקקין לה וע"כ הוי כמו תלוהו ויהיב דלא הוי ממש במתנתו. ושם כתבתי מה דיש לדון היכא דמחוייב לגרשה מחמת שנשא אשה בעבירה ע"ש שהארכתי בזה. (שם סעי' ג') המקבל עליו בקנין כו' ואם קיבל עליו שאם כו' יהיה עליו כך וכך לעניים כו' ויש מי שאומר שאין ב"ד מוציאין ממנו אלא מודיעין אותו כו' והסמ"ע והט"ז האריכו בטעם הדבר ולענ"ד נראה פשוט דהא שיטת הסמ"ע הכא ולעיל בסי' כ"ב ס"ק ט"ו דהקנין חל בזה אם יש לו זכות והאו"ת בס"ק ד' חולק ע"ז והעיקר כדבריו אך עכ"פ מצינו פלוגתא בזה וידוע דהיכא דאיכא פלוגתא אף דלא קיי"ל כהדיעה החולקת מ"מ נאמן הבע"ד לומר דטעה והיה סובר כהדיעה החולקת וכמש"כ הש"ך בסי' מ"ב ס"ק כ' וס"ק כ"ב ע"ש וכ"כ התוס' בסנהדרין ד' נ"ג ד"ה הא לית ליה כו' וכעין זה הוא בגיטין ד' נ"ה דטעי בדר' ירמיה ובמק"א הארכתי בזה וע"כ ה"ה הכא יכול לומר הבע"ד דבעת דקיבל עליו ליתן לצדקה אם לא כו' היה סובר דבקנין מותר לו וכשיטת הסמ"ע אף דלא קיי"ל כן לדינא וע"כ ה"ל נדר בטעות ונדרי שגגות וכמש"כ הט"ז ביו"ד סי' רל"ב ס"ק י"ב כעין זה. וע"כ אין מוציאין ממנו רק מודיעין לו והדבר מסור ללבו דאם ידע הדין דלא מהני קנין בזה ואפ"ה קיבל ליתן לצדקה דחייב ליתן לצדקה. והאו"ת כתב בטעמו משום דס"ל דאף בצדקה שייך אסמכתא ודלא כמבואר בסי' ר"ז ובי"ד סי' רנ"ח וכן היה נראה לי להביא ראיה לזה מהא דב"מ ד' נ"ח דמוקי להא דהשוכר לשמור הפרה כו' דמיירי בקנו מידו וקשה דל"ל קנין הא אמירה לגבוה כמסירה להדיוט וכעין מה שהקשו התוס' בקידושין ד' כ"ט ד"ה משכו כו' וב"ב ד' קל"ג והר"נ שם ודוחק לומר דהא יכול לשאול הנדר אך בקנין שאני דמשום זה לא היה דוחק לאוקמי בלא קנין ובלא שאל אכן לשיטת הסוברים דגם בהקדש שייך אסמכתא א"ש אבל באמת זה דוחק משום דהא חיוב שומרים לא הוי אסמכתא גמורה ומצאתי בקצה"ח סי' ש"א ס"ק ב' שנשאר בצ"ע כן ומרגלא בפי לתרץ קושיא זו ע"פ מש"כ התוס' בכתובות ד' נ"ו ד"ה ה"ז כו' בביאור הגמ' דב"מ ד' צ"ד דשא"ה דמעיקרא לא שעבד נפשי'. משום דהא דחייבה התורה לד' שומרים משום דירדה תורה לדעתן שמשעבדין א"ע לכל הכתוב בפ' שומרים וכ"כ השמ"ק לב"מ שם הרי דזהו אומדנא דמוכח דכל שומר מתחייב א"ע לכל דיניו וידוע דאומדנא דמוכח הוי כמו דאמר בפירוש ולכן כיון דהתורה גזרה דרעהו ולא של הקדש כמבואר בב"מ ד' נ"ז ואף דאיכא אומדנא דמוכח דמתחייבים א"ע לשלם אם יגנב כו' והוי כמו אמירה ואפ"ה גזרה התורה דפטור א"כ חזינן דלא דיינינן בשומרים הך מילתא דאמירה לגבוה ולכן משני בקני מידו דקנין אלימא טפי ומתורץ קושיות הקצה"ח הנ"ל ועפ"ז תרצתי קושיות הפני יהושע והקהלת יעקב פסחים ד' ו' דאי נימא כמש"כ התוס' בב"מ דמזיק הקדש אינו חייב רק מדרבנן דלפ"ז ל"ל הך רעהו למעוטי הקדש משומרים אכן לפמש"כ בשם התוס' דבכל חיוב שומרין איכא מחשבתו דמחייב א"ע לדיניהם ובפרט בהקדש דגמר בלבו א"צ להוציא בשפתיו כמבואר בשבועות ד' כ"ו א"כ לולא דכתבה התורה רעהו למעוטי הקדש היה מקום לומר דאף דמזיק הקדש פטור מ"מ שומרין חייבין משום דחייבו א"ע לכל הכתוב בפרשה ואמירה להקדש הוי כמסירה אף במחשבה וכש"כ במקום אומדנא דמוכח ע"כ כתבה התורה רעהו דגזה"כ דאף בכזה פטרתן התורה:

תוכן העניינים

נחל יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה