נחל איתן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה יג
הקורא אחר שלש שעות ביום אפילו היה אנוס לא יצא ידי חובת ק"ש בעונתה אלא הרי הוא כקורא בתורה. בס' זהב שיבה הקשה דאמאי השמיטו רבינו ושארי פוסקים הא דאיתא בפ"ק דברכות (דף י' ע"ב) אמר ר' מני גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מהעוסק בתורה ותירוצו דחוק מאוד. והנה בספרי באר אברהם בחידושי לברכות כתבתי ליישב דעת הפוסקים ע"פ דברי הרשב"א שכתב בחידושיו דהא דנקט ר' מני תורה היא לאו דוקא. דא"כ פשיטא דאף היא תורה ועדיפא משום דבעונתה אלא ר' מני אפילו מן השונה קאמר. והתוס' כתבו דר' מני איירי דגדול יותר מעוסק בתורה בזמן אחר שלא בשעת ק"ש. ולפי זה לא שייך מילתא דר' מני לומר דגדול קורא ק"ש בעונתה יותר מעוסק במשנה בפעם אחר רק למ"ד דגדולה קדושת בהכ"נ מקדושת בהמ"ד. דאילו למ"ד דגדול קדושת בהמ"ד מבהכ"נ ודאי דלא סבר לדר' מני דלדידיה בית הכנסת גדול דקורין בו ק"ש בעונתה דגדול ממשנה ששונין כל היום בבהמ"ד ואנן קיימא לן דקדושת בית המדרש גדול וש"מ דמשנה עדיפא מק"ש בעונתה. ולפ"ז לעניין מקרא מודו הפוסקים דק"ש בעונתה עדיפא מיניה. והא דלא כתבו כן הוא משום דמילתא דפשיטא הוא משום דאף היא תורה ועדיפא משום דבעונתה וכמ"ש הרשב"א.
אבל באמת נראה שאין דברי הרשב"א מוכרחים דשפיר איכא למימר דר' מני גופיה לא קאמר דגדול רק מקורא מקרא. וכי תימא דא"כ פשיטא שאף היא תורה וכו' י"ל כמ"ש בס' פני יהושע דנפק"מ דאשמועינן דגדולה ק"ש בעונתה אע"פ שלא כוון רק בפסוק ראשון דקיי"ל דיוצא ידי חובת ק"ש. וכה"ג הקורא בתורה שלא בכוונה אינו יוצא ידי חובת תלמוד תורה אא"כ שמכוון לידע ולהבין מה הוא לומד כדי שהלימוד יביאנו לידי מעשה כי הוא העיקר. וא"כ תקשי על רבינו והפוסקים דלא הוה להו להשמיט למימרא דר' מני דזה לא הוי תו מילתא דפשיטא. ומדהשמיטוהו ודאי דלא ס"ל כוותיה והרי לא נמצא חולק עליו. אלא נראה ליישב דעת רבינו ושאר פוסקים דס"ל דמדרבי מני אין ראיה לדידן די"ל דרבי מני אזיל לשיטתו דאמר בירושלמי כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה. ומשמע דס"ל כמ"ד במנחות (דף צ"ט ע"ב) אפילו לא קרא אדם אלא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ומשו"ה אמר דגדול הקורא ק"ש בעונתה מקורא בתורה בפעם אחרת כיון דגם בק"ש מיפטר מתלמוד תורה. אבל למאי דלא קיי"ל כההוא מ"ד אלא דלא קיים ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה אין סברא לומר דגדול ק"ש בעונתה יותר מקורא בתורה פעם אחרת כיון דאינו יוצא בק"ש חובת תלמוד תורה איך תהיה גדולה ממנה הא קיי"ל דתלמוד גדול ושפיר עבדו שהשמיטו להא דר' מני. ואתי שפיר ג"כ דלא חשו לדיוקא דר' מני דדייק מילתיה מלישנא דמתני' דברכות דקתני הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה מכלל דקורא בעונתה עדיף מקורא בתורה. דמתני' אפשר דאתיא כר' שמעון דאית ליה במנחות דקיים בק"ש לא ימוש ואנן קיי"ל כרבנן. אי נמי דאתיא מתני' כמ"ד דמעשה גדול מתלמוד תורה וכדאיתא בסוף פ"ק דקדושין (דף מ' ע"ב) ואנן לא קיי"ל כוותיה אלא כי הנך דנמנו וגמרו שם תלמוד גדול וכו' והכי תנן בפ"א דפיאה.