נחל איתן על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה ט
איזהו זמן ק"ש בלילה מצותה משעת צאת הכוכבים עד חצי הלילה וכו'. וכתב הכ"מ שפסק כחכמים דאמרו עד חצות ואמרינן בגמ' דחכמים ס"ל דזמנה עד שיעלה עמוד השחר אלא שאמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. ובשאגת אריה סי' ד' הקשה דהא בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן גמליאל דאמר דזמנה עד שיעלה עמוד השחר ומפרש בגמ' דלית ליה שום סייג בזה אלא דמותר להמתין לכתחילה. והנה כבר הרגיש בזה בחידושי הרשב"א. ויש לי ליישב דעת רבינו דס"ל דאין לנו לפסוק להקל וכיחיד נגד רבים בדאורייתא. ואין ראיה מדפסק שמואל כוותיה דרבן גמליאל לקולא די"ל דאזיל לטעמיה דאמר רב יהודה אמר שמואל בפרק מי שמתו (ברכות דף כ"א) ספק קרא ק"ש ספק לא קרא אינו חוזר וקורא ויהיב טעמא דק"ש דרבנן. וא"כ מהאי טעמא פסק רב יהודה אמר שמואל נמי להקל בפלוגתא דר"ג וחכמים וסבר דלא עשו סייג בזמן ק"ש דערב כיון דאינו מדאורייתא. אבל לדידן דקיי"ל דספק קרא ק"ש חוזר וקורא משום דק"ש דאורייתא וכדאיתא לקמן בפ"ב פסקינן נמי לחומרא כחכמים. ומצאתי און לדבר זה מהירושלמי דאיתא שם דר' ייסא בשם ר' יוחנן אמר הלכה כחכמים והיינו ודאי לעניין סייג דפליגי ביה והיינו דלא כשמואל דפסק כר"ג. והוא משום דר' יוחנן סבר ק"ש דאורייתא וכן משמע בבבלי דלא פליג ר"י על ר' אלעזר תלמידו דחוזר וקורא וכמ"ש לקמן אי"ה.