אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק ז · הלכה י

הלכה ד

פירש כוס אחד מן התערובות ונפל לכוסות שנים הרי אלו מותרין. עיין בכ"מ שהקשה דבהלכות מאכלות אסורות גבי רימוני בדן של ערלה אוסר רבינו תערובות השני וכאן מתיר. ותירץ דמדינא בב' תערובות סגי וברימוני בדן החמיר להצריך ג' תערובות מפני שהן דבר שאפשר שיהיה להן מתירין אם יתפרדו הרימונין וראיתי לבעל מגי"ה שבס' משנה למלך בפ"ז דמעילה שהקשה על דברי הכ"מ כאן מדאמר בזבחים (דף ע"ד ע"ב) אבל תרומה דיש להן מתירין הוה אמינא דחמיר וכו' לענין דאינה ניתרת בתערובות בנפל אחד לים. ואיצטריך דר"ל התם דניתרת וא"כ משמע דלא מחמירין בתערובות בדבר שיש לו מתירין טפי מבהכא. ולדידי לק"מ דהא באמת תרומה לא הוה דבר שיש לה מתירין מטעמא דמסקינן בפרק הערל (יבמות דף פ"ב) למאן אי לכהן משרא שרי אי לישראל לעולם אסור. ולא קאמר בזבחים רק דהו"א דתרומה חשיבי דבר שיש לו מתירין וכדקס"ד דרב אשי מעיקרא בפרק הערל ואיצטריך דר"ל לאפוקי ולומר דלא חמירא מהך דהכא. משום דבאמת לא הוי תרומה דשיל"מ. אבל דבר שיש לו מתירין ממש גם למי שנאסר קושטא דחמיר טפי. ושוב ראיתי בדברי הריטב"א בחידושיו לפרק הזהב דמבואר משם דפירש ההיא דזבחים כדפרשתי. ובזה נסתלקה קושיית בעל מגיה הנזכר.
ומה שהקשה הפר"ח על דברי הכ"מ ממ"ש הרב המגיד בפ"א דיו"ט דאף בדבר שיש לו מתירין מתיר רבינו ספק ספיקא. וגם זה אינו מוכרח לדחות דברי הכ"מ כאן דלא דמי לנידון דהרה"מ שם בהלכות יו"ט. דאיירי בספק ביצה שנולדה ביו"ט או בחול ונתערבה דמתיר רבינו התערובות אע"ג שיש לה מתירין למחר. דהתם כל עיקר איסורא דביצה אפילו ודאי נולדה ביו"ט אינה אלא מדרבנן משא"כ ברימוני בדן דערלה דעיקר איסורייהו הוה דאורייתא מחמיר אפי' בספק ספיקא בדבר שיש לו מתירין. ועוד דאפשר דספק ספיקא דשני תערובות גרע מספק ספיקא דגבי ביצה ספק נולדה ביו"ט שנתערבה דהתם כיון דלא ידעינן אימת נולדה הרי לא איתחזק איסור ודאי כלל מעולם. משא"כ בהך ספק ספיקא דשני תערובות דאיתחזק איסור ודאי מיהא בתערובות הראשון. ומשו"ה אפשר שיחמיר בו רבינו בדבר שיש לו מתירין טפי מבתערובות דספק ביצה:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה