נחל איתן על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ז · הלכה ד
עבודת כוכבים של נכרי אסורה בהנאה מיד וכו' ושל ישראל לא נאסרה בהנאה עד שהיתה נעבדת שנא' ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר שהן עבודתה. ועיין בלח"מ שהוקשה לו בדברי רבינו דבגמ' פרק רבי ישמעאל איתא דרבי עקיבא דדריש קרא דושם בסתר לומר דאין נאסרה עד שהיתה נעבדת לא מפיק מיניה דאשירה היתה טעונה גניזה אלא מקרא דכתיב לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה' מה מזבח טעון גניזה אף אשירה טעונה גניזה. ומ"ד דשל ישראל אסורה מיד דריש ושם בסתר לומר שטעונה גניזה וקרא דלא תטע לך אשירה אצל מזבח מבעיא ליה לכדריש לקיש דאמר המעמיד מעמיד בארץ ישראל דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה ובמקום ת"ח כאילו נוטעו אצל מזבח. ומשמע דר"ע לית ליה דרשא דר"ל דאיהו דריש קרא דאשירה אצל מזבח לטעון גניזה. ור"ל דריש למעמיד דיין שאינו הגון. וא"כ רבינו שפסק כאן כר"ע איך כתב בהלכות סנהדרין להך דר"ל. ותירץ דרבינו סובר דתרתי ש"מ ור"ע אית ליה דר"ל עיי"ש. ונראה להביא ראיה לדעת רבינו דיש להוכיח דריש לקיש גופיה נמי כרבי עקיבא ס"ל. והוא מדאיתא בסוטה (דף ל"ז) דריש יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל וכו' ארור האיש וגו' בארור סגי ליה פרש"י בתמיה כופר בעיקר הוא והא לא קשיא רק אליבא דר"ע דלדידיה איירי קרא בעובד פסל. אבל אליבא דר' ישמעאל לא קשיא בארור סגי ליה דהא לא איירי כלל רק בעושה ולא עבדה וא"כ לאו כופר בעיקר הוא. ולפ"ז דמוכח דדרשא דיהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל ס"ל כרבי עקיבא מסתמא דר"ל רבינו נמי כוותיה ס"ל. וא"כ ש"מ דתרווייהו איכא למשמע מקרא דאשירה אצל מזבח. וכמ"ש הלח"מ לדעת רבינו ז"ל: