נחל איתן על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה טו
אף חמשה נשים ששונאות זו את זו מעידות זו על זו לומר שנטמאת ונאמנת עליה לאוסרה על בעלה וכו'. והקשה בעל המגיה שבס' משנה למלך דצריך לדעת דאמאי נאמנות כאן החמשה נשים לאוסרה על בעלה לפי מ"ש המל"מ בהלכות גרושין לדעת רבינו דהני נשי ודאי משקרי וחשבינן לה כאשת איש גמורה ומותרת בתרומה אם היתה אשת כהן. והניח בקושיא. ויש לי ליישב דשאני התם שיש להאשה חזקת היתר שהיתה אוכלת בתרומה וגם הבעל יש לו חזקת חיים משא"כ היכא דליכא חזקה להאשה קושטא דנאמנות החמשה נשים לאוסרה. וכמ"ש בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק אה"ע סי' ס"ד. וא"כ אתי שפיר דנאמנות כאן לומר שנטמאת לאחר קינוי וסתירה שהרי אבדה ואיתרע חזקת היתר שלה בסתירתה וגם רגלים לדבר וכנ"ל:
[ועוד י"ל על פי מ"ש הרשב"א בחידושיו פ"ב דגיטין אהא דאמר התם בחוצה לארץ דאי אתי בעל ומערער לא משגיחין ביה מהימנא לומר בפני נכתב ובפני נחתם. וא"ת הא אהני דאפקה מבעל ודיה בכך ואמאי מהמנין להני חמשה נשים להביא גיטה. ותירץ דאיהי לא קפדה לאפוקה דמידע ידעה לכשתצא זו תכנס אחרת תחתיה ולא נתכוונה זו אלא לקלקלה וכיון דלא מקלקלא מהימנא. ולפ"ז אתי שפיר דמהימנא לומר שנטמאת שלא תשתה ותיאסר על בעלה כיון דזה לא חשוב גבה קלקול מה שנאסרת על בעלה דלכשתצא זו תכנס אחרת תחתיה וכיון דלא מקלקלא מהימנא כמו בגט]: