נחל איתן על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ט · הלכה ו
המבשל בשר במי חלב וכו' או שבישל דם בחלב פטור וכו'. מה שהקשה הלח"מ דמנ"ל לרבינו והרב המגיד דבדם הוא פטור אבל אסור לק"מ דכיון דגבי הדדי תנו להו בבריתא דם ומי חלב מסתמא שוין המה וכיון דגבי מי חלב קי"ל דאיסורא מיהא איכא כמו שהוכיחו התוס' התם ה"נ גבי דם:
גם מה שהקשה הלח"מ דמנ"ל לרבינו דהמבשל שליא בחלב איסורא מיהא איכא הא מסיק בפרק כל הבשר דלא איצטריך קרא למעוטי דפירשא בעלמא היא. לדידי לא קשיא ולא מידי דרבינו אזיל לטעמיה שכתב לעיל בפ"ד ובפ"ה דין י"ג דשליא דנבילה וטריפה או של בהמה טמאה או שיצאה מקצתה אסורה דעל כרחך ס"ל דלענין איסורא בעלמא לא אמרינן דהוי פירשא. ושם ביאר הרב המגיד טעמו מדסמכו בגמ' סוף פ' המקשה היתרא כשנמצאת בבהמה למקרא שכתוב כל בהמה תאכלו לרבות את השליא ואמרו שאם חישב עליה מטמאה טומאת אוכלין ואין זה במה שהוא כפרש גמור. וא"כ על כרחך דס"ל לרבינו דלא אמרו בפ' כל הבשר דשליא הוי פירשא אלא לענין חיובא. אבל איסורא מיהא איכא: