נחל איתן על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ח · הלכה כד
[מי שנתגרשה על תנאי וקדשה אחר קודם שנתקיים התנאי וכו' אם לא נתקיים התנאי ובטל הגט אינה צריכה גט משני. ובהשגות כתב הראב"ד כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעלך ונתקדשה וכו' ואין הנדון דומה לראיה דלעולם אסורה לראשון דמאן מוכח שלא נתקיים התנאי וכו'. ופירש הלח"מ שכוונת הראב"ד דאע"פ שלא נתקיים התנאי ובטל הגט יש לאוסרה אראשון מפני שהעולם יאמרו שהיו גרושין שסבורין שנתקיים התנאי ונמצא שהוא מחזיר גרושתו משנתקדשה לאחר אבל התם גבי אשה שהלך בעלה למדינת הים ושמעה שמת ונתקדשה ובא בעלה מותרת לראשון שהרי רואין שבעלה חי ולא ראו גט ודאי יאמרו שמחמת טעות שסברה שמת נתקדשה ואינן כלום. וכן פירש הדרישה הובא בבית שמואל בסי' קמ"ו. ומיהו הב"ש שם תירץ דעת רבינו דמשו"ה אי"צ כאן גט משני ומותרת לחזור לראשון ולא חיישינן שיאמרו שנתקיים התנאי ונתגרשה והוא מחזיר גרושתו משנתקדשה דא"כ עביד איסורא ועל כרחך לא חיישינן להא שיאמרו דעביד איסורא כיון שאינו מוכרח דיש לומר שלא נתקיים התנאי ואינו גט ולא עביד איסורא. ודבריו נראין ליישב דעת רבינו ודלא כבעל המגי"ה הנדפס בספר טורי זהב שהקשה על תירוץ הב"ש דמ"מ תהיה אסורה לראשון שיאמרו שנתקיים התנאי דאי לא היה נתקיים התנאי הרי עבדה איסורא במה שנתקדשה לאחר כל זמן שהיא אגידה בראשון מחמת התנאי ע"כ:
ולק"מ דלא מבעיא בתנאי דעל מנת דקושטא דלא עבדה איסורא כלל במה שנתקדשה קודם שנתקיים התנאי דהא מותרת לינשא לכתחילה כמ"ש בריש פרק זה אלא אפילו בתנאי דאם שאסורה לכתחילה ג"כ אין לחוש לזה שיאמרו דמשום שנתקיים התנאי נתקדשה דא"כ הרי עביד השתא איסורא במה שמחזירה אלא יאמרו שנתקדשה בטעות שטעתה בעיקר הדין שבין תנאי דאם לתנאי דעל מנת וסברה שמותרת לינשא אף קודם שנתקיים התנאי באם כמו בתנאי דעל מנת. וכהאי גוונא כתב הט"ז בסי' קמ"ג הבאתיו לעיל. ולפ"ז שפיר יש לדמות זה הענין לאשה שהלך בעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעלך ונתקדשה בטעות שסברה שמת ואח"כ כשבא מותרת לו דהכל יאמרו שאין קידושי שני קידושין ולא הוי ראשון מחזיר גרושתו וה"נ הכל יאמרו שאין קדושי שני קדושין שמחמת טעות הנזכר נתקדשה שסברה שמותרת ולא הוי מחזיר גרושתו]: