אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות ברכות· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה ח

הלכה ז

כל הברכות כולן לא יפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו וכו'. וכתב הכ"מ בפרק כיצד מברכין אמר רב טול ברוך א"צ לברך הבא מלח הבא לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' הבא מלח הבא ליפתן א"צ לברך גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי נמי א"צ לברך וכו' ופסק רבינו כרב ששת דבתרא הוא ע"כ. וראיתי לבעל הצל"ח שהקשה על דברי הכ"מ הללו דהא לא קיי"ל כבתרא רק מאביי ורבא ואילך אבל קודם אביי ורבא אין הלכה כתלמיד במקום הרב. וא"כ אמאי פסקו כאן כרב ששת נגד רב ור' יוחנן דקדמו. ויש לי ליישב דברי הכ"מ דטעמו הוא לשבח ע"פ מ"ש בחידושי הרשב"א (דף קמ"א) אהא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב קודם אביי ורבא היינו היכא דאיכא אמר ליה התלמיד לרב דחשבינן ליה כיושב לפניו אבל כשנחלקו כשני חולקים דעלמא הלכה כבתראה עכ"ד. והביאו הרב המגיד פ"ב דשבת וגם הכ"מ זכרו בהלכות מילה. ולפ"ז אתי שפיר דפסקינן כרב ששת שהוא בתרא נגד רב ור"י שהרי נחלק עליהם כחולק בעלמא בלשון רב ששת אמר וכו' ולא בלשון אמר ליה רב ששת. וראיה לזה מדברי התוס' בע"ז [עב: ד"ה אמר] שכתבו שם אדרב ששת דר"ת פסק כוותיה דבתרא הוא נגד רב הונא ורב חסדא והמעדני יו"ט הקשה שם על דברי התוס' כקושיית הצל"ח על דברי הכ"מ כאן. ולפי מ"ש ליישב דברי הכ"מ גם דברי התוס' אתי שפיר דהתם נמי לא פליג רב ששת בלשון אמר ליה דנחשב ליה כתלמיד היושב בפני רבו. אלא אמר מילתא בפני עצמו אמתניתין ועיי"ש. וכן י"ל בזה מה שהקשה מהרש"ל על דברי התוס' בפ"ק דביצה (דף ט') שכתבו דהלכה כרבה דבתראה הוא נגד אבוה דשמואל דכלל זה אינו רק מאביי ורבא ואילך דהתם נמי חלוקין כשני חולקין בעלמא עיי"ש. וכן יש ליישב עפ"ז מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף דפרק ר' אליעזר דמילה סי' ה'. וגם מה שהקשה אהראב"ד בפרק אלו מגלחין סי' ס"ז עיי"ש.

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות ברכות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה