נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ג · הלכה יז
הכל כשרים לשליחות חוץ מחרש שוטה וקטן וכו' ונאמר כן תרימו גם אתם לרבות השליח ומה אתם וכו' אף שלוחכם. והנה הרב פני יהושע הקשה על דברי רבינו מסוגיא דריש פ"ב דקידושין דהתם יליף דשלוחו כמותו בכל התורה מבינייא דגירושין וקדשים ודרשא דגם אתם לרבות שליח בתרומה לא איצטריך רק אליבא דרבי שמעון דדריש אתם ולא שותפין והוה אמינא ולא שלוחכם נמי. וא"כ רבינו דסבר בהלכות תרומות דדרשא [ד]אתם ולא שותפין אינו אלא אסמכתא לא איצטריך לדידיה גם אתם לרבות השליח. וכן קשה דלא אצטריך ליה ג"כ לומר דרשא דמה אתם וכו' אף שלוחכם וכו' ולמעטן מהך קרא יתירא משליחות גבי תרומה דהא ליתא בתרומה דנפשיה ומהאי טעמא לא מתעביד שליח עלויה וכדאיתא בגמ' שם:
ועוד הקשה בפרישה דאמאי לא כתב רבינו כאן דאינו נעשה שליח בקידושין משום שאינו בתורת קידושין והאי טעמא נמי איתא בגמרא. ומ"ש לתרץ דסבר רבינו דכיון דבידו הוא וכו' חשיב איתא בתורת קידושין וגם בתרומה דנפשיה. הנה מלבד מה שנדחק לפ"ז בסוגיא דקידושין דלא חשיב ליה איתא בתורת קידושין ותרומה. אלא דגם הוא נגד סוגיא ערוכה בפ"ג דקידושין (דף ס"ב) עיי"ש דלא חשיב בידו משום דהוי צריך שלשה ומי יימר דמזדקקי ליה תלתא. אלא י"ל הא דלא כתב רבינו טעם דליתא בתורת קידושין על פי מ"ש הבית שמואל באה"ע סי' קכ"ב על דברי רבינו בפ"ג מהלכות גרושין שלא כתב התם לפוסלן מהאי טעמא נמי לשליחות גבי כתיבה משום דליתא בתורת גיטין דהיינו טעמא משום דבכללן נמי הני דאיתא בכלל תורת גיטין עיי"ש. וא"כ מהאי טעמא אתי שפיר נמי דלא כתב רבינו כאן גבי קידושין טעם הנזכר דהכא נמי בכללן איתא גם הוא [מומר] דאיתא בתורת קדושין דהא קיי"ל דקידושיו קידושין ומשום הכי איצטריך למעטו מדרשא דמה אתם דמטעם זה אמעיט גם איהו נמי דלא קרינן ביה אף שלוחכם וכמ"ש המג"א באו"ח סי' קפ"ט. וכן משמע ממ"ש הג"ה ביו"ד סי' רס"ד עיי"ש וכן איתא בירושלמי פרק רבי אליעזר דמילה ודרש ואתה את בריתי תשמור כל שכיוצא בך והכי נמי כי דרשינן גבי שליחות דומיא דאתם למעט את שאינו כיוצא בכם. וכהאי גוונא מצינו בתורת כהנים פרשת ויקרא דממעטינן כהאי גוונא מכם עיי"ש. וזה דלא כס' אבן העוזרי שחולק על הג"ה ביו"ד ועל המג"א וכתב היפך מזה דכשר [מומר] לשליחות ולמילה. ומה שהביא ראיה מסוגיא דקדושין דלא קאמר למעטו מדרשא דמה אתם וכו' אינו מוכרח דעדיפא משני דלתנא קמא איצטריך ליה למיעוט אחר שם ולרבי שמעון איצטריך לגופו לרבות לעשות שליח כמ"ש:
ולענין קושיית הפנ"י דמאי צריך קרא לרבות שליח בתרומה דתיפוק ליה מגרושין וקדשים [הנה בחידושי מהר"ם ברבי כתב דאיצטריך כי היכי דלא נילף מפרו של אהרן דבעי בעלים. וליתא דליכא למילף מפרו של אהרן כמ"ש בחידושי]. ועיין מ"ש בזה בס' שער המלך בהל' תרומות ובס' טורי אבן בחגיגה דלפי הסוגיא דקידושין (בדף מ"ג) איצטריך קרא בתרומה כי היכי דלא נימא מסברא דגבי מעילה אין שליח לדבר עבירה ותרומה ילפינן ממעילה בגזירה שוה דחט חט. וגם בכמה מקומות בש"ס פירש רש"י ז"ל כדברי רבינו דילפינן שליחות בתרומה מגם אתם וכמ"ש בשבת (דף קנ"ג ע"ב) ובחגיגה ובב"מ (דף ע"א) ושם תמה עליו בס' תורת חיים וכבר תמה עליו בחידושי רשב"א ואתי שפיר כמ"ש. ויש לי להביא ראיה לזה מדאמר בסוגיא דב"מ (דף כ"ב) אי סלקא דעתך דלא שוויה שליח מי הויא תרומתו תרומה והא גם אתם אמר רחמנא לרבות שלוחכם ומה אתם לדעתכם וכו'. הרי דהגמרא עצמה נקטא בפשיטות לדרשא זו דגם אתם דגבי תרומה מרבה שליח. ונהי דרבינו לא פסק כסוגיא זו במאי דבעי שליח לדעת גבי תרומה והוא מטעם שיתבאר אי"ה בהלכות תרומות אבל מ"מ במאי דפשיטא לההיא סוגיא דרשא דגם אתם לרבות שליח פסק כוותה כיון דאיכא טעמא מהמסקנא דסוגיא דקדושין (שבדף מ"ג) כנ"ל:
אלא דיש לשדות ביה נרגא על מ"ש בשער המלך ובטורי אבן דבלא קרא הו"א מסברא אין שליחות גבי מעילה דהוי דבר עבירה ותרומה מינה ילפא בגזירה שוה, [דאף דלא נכתב שליחות בתרומה בפירוש נילף לה מבינייא דקדושין וגירושין והדר תלמוד בגז"ש על מעילה דנהי דבעיא דלא איפשיטא היא בזבחים (דף נ') מ"מ בכהאי גוונא מלמד לדעת רבינו דס"ל דאזלינן בתר מלמד דהיינו תרומת דגן דהוי כחולין לענין זה וכדמוכח בהל' תמורה ועוד דרבינו ס"ל דאמר כולא בחד זימנא גמר ולפ"ז גם לפי המסקנא לא איצטריך שליחות בתרומה. ועוד דכהאי גוונא דמלמד הראשון חולין כגון גירושין וקדשים לכו"ע למידין נמי בקדשים כמ"ש תוס' ריש פרק הערל ועוד] דהא סברא זו לא שייכא בתרומה שאינה עבירה. ובהלכות מגילה הוכחתי דאמרינן היקשא וגז"ש למחצה בדבר שאין מפורש במלמד רק מסברא והיא לא שייכה בלמד:
אלא י"ל דאיצטריך קרא לשליחות בתרומה כדי ללמד על מעילה דבמפורש לא אמר גז"ש למחצה אע"פ שיש סברא לחלק כמ"ש שם. [אבל אי לא הוי כתיב שליחות בתרומה לא הוה ילפינן מעילה מיניה דאם אינו מפורש במלמד לא ילפינן מילתא דלא מסתבר בלמד והוה אמינא הגז"ש למחצה דהא מסברא אין שליח לדבר עבירה ועל כן איצטריך קרא בתרומה משום מעילה ללמד עליה גם מלתא דלא מסתבר בגז"ש. אבל מ"ש הטו"א ושעה"מ דהוה ילפינן ג"כ לתרומה ממעילה אינו מחוור דכיון דמעילה מחמת סברא אין שליחות לדבר עבירה ליכא למילף לתרומה דכהאי גוונא כתבו תוס' בב"מ (דף ס') גבי גזל עבדים וב"י באו"ח סי' תרפ"ט גבי מגילה בעבדים ולח"מ הל' עבודת אלילים גבי בל תשחית. וגדולה מזו כתב המל"מ בפ"י דהלכות מלכים דאף אם הדבר מפורש לא ילפינן בגז"ש אם אין מסתבר בשניהן רק שהוא גזירת הכתוב אמרינן דדוקא הכא גלי ואמרינן הגז"ש למחצה וכן משמע ממ"ש תוס' לרבי שמעון בחולין (סוף דף ל"ה) עיי"ש. וא"כ כל שכן כשמסתבר רק במלמד ולא בלמד. אך דא"כ קשה איך ילפינן מעילה מתרומה דיש שליח לדבר עבירה]: