נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ג · הלכה טז
השליח נעשה עד. וכתב הרב המגיד שקצת מפרשים סוברים דבקידושי כסף אינו נאמן שהרי הוא נוגע בעדות מחמת הכסף השתא דתיקון רבנן שבועת היסת והוא הדין בשטר שיש בו שוה פרוטה. והט"ז באה"ע סי' ל"ה הקשה דאף אם אינו שוה פרוטה בכאן ליחוש שמא הוא שוה פרוטה במקום אחר כדחיישינן גבי קידשה בפחות משוה פרוטה. ותירץ דשאני לעניין חשדא בשליח דאם אינו שו"פ בכאן אין לחשדו שיגזלנו משום ששוה פרוטה במקום אחר. ודחוק הוא דמי לא עסקינן דאית ליה להשליח דרך אגב לההוא מקום ששוה שם פרוטה וא"כ הוה לן לחשדו. אלא נראה דהיינו טעמא דלא חשדינן ליה בנוגע בעדות כשאינו שו"פ כאן דהא עיקר הנגיעה הוא מחמת שבועת היסת הוא וזה לא משכחת רק בששוה פרוטה בכאן דקיי"ל דאין נזקקין לפחות משו"פ ואע"פ ששוה פרוטה במקום אחר לא חיישינן דאין בגזל אלא מקומו ושעתו. וכמ"ש הר"ן בפ"ק דקידושין והביאו בית יוסף באה"ע סי' ל"א. ואף לדעת רבינו וסייעתו שפסקו בהלכות טוען כמאן דאמר בפ' הזהב דאם הוזקקו לשו"פ גומרין אף לפחות משוה פרוטה מ"מ אין נזקקין להשביע כדמוכח בב"י לטור חו"מ סימן צ"ג ועיי"ש: