נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה יג
כל אשה אסורה וכו'. הנה רבינו כאן לא ביאר הזמן מאימתי היה נקרא גדול לעונשים בזמן הבית. והיינו משום שסמך על מ"ש בפ"ב דהל' אישות דין י' דמי"ג שנה ויום אחד והביא שתי שערות נקרא גדול וא"כ ה"נ איירי שהביא ב' שערות והוא בן י"ג. וראיתי להרב רא"מ בסדר חיי שרה שהוקשה לו על דברי רבינו כאן דאיך סתם וכתב חיוב כרת משנעשה גדול שהוא מי"ג שנה ואילך הרי קיי"ל דבי"ד של מעלה אין עונשין אלא מבן עשרים שנה ומעלה. ומחמת כן פירש"י דחייב כרת דקאמר על גדול סתם דהיינו מי"ג שנה לאו כרת ממש הוא אלא היינו לחייב מלקות בבי"ד של מטה בזמן הבית דחייבי כריתות היו לוקין. וזה דחוק דמדנקט רבינו כרת או מלקות משמע דכרת לא נקט משום מלקות. גם מ"ש בשו"ת חות יאיר דעל דבר המפורש עונשין בי"ד של מעלה אף שעבר פחות מבן כ'. קשה לי מדאיתא בשבת (דף פ"ט) דיצחק ילמד לעתיד זכות על בני אדם ויאמר להקב"ה כמה חטאו כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרין שנין דלא ענשת עלייהו משמע דלא מעניש בהו על שום חטא. וגם משמע דלא מעניש אף בעולם הבא שהרי מיירי בדין דלעתיד וקאמר דל עשרין וכו'. ודלא כמ"ש בשו"ת חכם צבי סי' מ"ט דרק כאן בעולם הזה אין מענשין לפחות מבן כ' אבל בעוה"ב מענשין עונש כרת גם לפחות מבן כ'. אלא יש ליישב הא דנקט רבינו חיוב כרת בפחות מבן כ' דמשכחת לה ע"פ מאי דאיתא בס' תיקוני הזוהר תיקון מ' וז"ל מאן דאיסתלק מעלמא עד דלא מטא לעשרין שנין מאן אתר אתענש וכו' בדא אתקיים ויש נספה בלא משפט דכד ענשא נחית לעלמא איהו דאערע בההוא מחבלא אתענש דלא אשגיחו עליה מלעילא ועליה כתיב עונותיו ילכדנו את הרשע. את לאסגאה מאן דלא מטון יומוי לאתענשא עונותיו ילכדונו ולא בי דינא דלעילא ע"כ. וכן איתא בזוהר סוף פרשת וירא ובפרשת פקודי בהיכל נגה ועיי"ש. הרי דגם קודם כ' נענש בכרת מחמת עונותיו מכח המחבל שפגע בו ולא מכח הבי"ד שחייבוהו אלא שעונותיו גורמין שאין משגיחין עלי' מלעילא וממילא נופל ביד המחבל שפוגע בו בשעת הדין ר"ל:
ועפ"ז י"ל קושיית המפרשים אהא דאיתא בפ"ה דברכות דשמואל היה חייב מיתה בידי שמים על שהורה הלכה בפני עלי רבו והוא לא היה אז רק ב' שנים ואיך שייך בו חיוב מיתה ולפי מ"ש י"ל החיוב כנ"ל: