אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה א

פרק א

עיין במל"מ בשם תוס' רי"ד בקידושין דלא אמרינן גופין מוחלקין אלא בבע"ח כגון שתלש אבר מן החי מה' בהמות ואכל וחייב על כל אחת ואחת אבל בשחוטין לא אמר גופין מחולקין דלא חשיבי. ומתוס' בזבחים (דף ע"ח) משמע דאף בשחוטין ס"ל דגופין מחולקין ובפ"י דשגגות הקשה המל"מ על דברי תוס' רי"ד משוחט ה' זבחים בחוץ דאינו חייב אלא אחת. ובס' מעיין החכמה לא ראה דברי המל"מ דשם והקשה מדנפשיה כן אלא שביאר יותר דבשלמא גבי רבע ה' בהמות שייך טפי לומר גופין מחולקין מבשוחט בחוץ משום דהבהמה ג"כ נהרגת אבל אין טעם לחלק בין אכילת אבר מן החי מה' בהמות לשחוטי חוץ. עוד הקשה שם בס' הנזכר דמסוגיא דסוף פ' אותו ואת בנו (חולין דף פ"ב) גבי השוחט אותו ואת בנו ובנו ואותו דהוו בע"ח ולא מחייבי רבנן אלא אחת אלמא דגם בבע"ח לא אמר גופין מחולקין וכן הקשה מסוף פ' גיד הנשה (חולין דף ק"ב) גבי אכל אבר מן החי ובשר מן החי אינו חייב אלא אחת למאן דמפיק להו מאזהרה אחת ומוקי לה התם בב' בהמות והניח בצ"ע. וכן הקשה בעל פמ"ג בס' רט"ז ובס' שושנת העמקים כלל ח'. ונראה ליישב ע"פ מ"ש תוס' בסנהדרין (סוף דף נ"ג) אהא דר' אבהו התם דלא אמר גופין מחולקין אלא בנדה ושחוטי חוץ דגלי קרא. ובעל מעיין החכמה בעצמו ביאר הדבר דתליא בהא דאיתא בכריתות אי שבתות כגופין דמי והוא הדין בהמות וא"צ רבויא או לאו כגופין דמו וצריך רבויא. וא"כ י"ל דה"נ ס"ל להני אמוראי דסוף פ' גיד הנשה. ומההיא דסוף פ' אותו ואת בנו בלא"ה לא קשה דהתם במעשה אחד של איסור איירי כמו בשחטה ואת בת בתה ואח"כ שחט את בתה דבשעת שחיטת בתה באו ב' האיסורין של אותו ואת בנו ומשו"ה אע"ג שבא ע"י גופין מחולקין של אותה ובת בתה אינו חייב אלא אחת דבשחיטה אחת באו שני האיסורין משא"כ היכא שעושה ב' מעשה של איסור בשני פעמים אמר גופין מחולקין. ותדע דהא אם שחט האם וב' בניה קושטא דמחייב ב' וא"כ אדרבא מוכח משם דבב' מעשים אמר גופין מחולקין בבע"ח וחייב ב'. וכן פסק רבינו בהל' שחיטה ובהל' שגגות פ"ה. וההיא דזבחים תירץ בס' שער המלך דלא חשיב התם כבע"ח משום דחיוב דשחוטי חוץ אינו אלא בגמר זביחה והו"ל כשחוטין:
ועוד יש לי ליישב דשאני גבי שחוטי חוץ דגלי קרא דלא אמר בה גופין מחולקין. והוא מדאיצטריך בה קרא דעולה או זבח לחלק בהעלאה כדאיתא בזבחים (דף ק"ז) והיינו לחייב על כל אחד ואחד וכמ"ש בס' מל"א ש"מ דאילו בשחיטה אינו חייב על כל זבח וזבח:
ויש לי להביא ראיה לדעת תוס' רי"ד דבשחוטין לא אמר גופין מוחלקין מסוגיא דפ"ק דכריתות (דף ד') גבי אכל חלב שור כשב ועז. וכן מסוגיא דשם (בדף י"ד ע"א) עיי"ש. וכן משמע בסוף פ' אותו ואת בנו (ריש חולין דף פ"ג) גבי אוכל גיד הנשה מב' בהמות דקאמר דלא הוי גופין מחולקין והיינו משום דשחוטין הן ומהר"ם נדחק בזה עיי"ש:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה