אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה טז

הלכה יג

ואחד בהמה ואחד חיה ועוף שנרבעו הכל בסקילה. ועיין במגי"ד והנה לא נתבאר בפירוש בגמרא דין חיוב מיתה לעוף הנרבע. אמנם רש"י ז"ל פירש כן בחולין (דף פ"ה) אהא דתנן חיה ועוף הנסקלין כגון שנרבעו ונגמר דינן ושחטן. וזה דלא כבעל ס' יראים סי' רל"ב דמספקא ליה בעוף הנרבע אי חייב סקילה דבקרא לא כתיב אלא ואת הבהמה תהרוגו וחיה בכלל בהמה אבל עוף לא שמעינן:
גם מאי דמספקא ליה לבעל ס' יראים שם בעוף הרובע אי חייב הוא תמוה דהא בזבחים (דף פ"ה ע"ב) אמרינן דרובע ליתא בעוף ופרש"י דלא שייך בו רובע דאין עוף רובע אשה. ואפ"ה איתא בנרבע לעניין פסול קרבן דממעטינן ליה ממן הבהמה כדמסיק התם וא"כ יש ללמוד מזה דה"נ איתא בכלל בהמה לעניין חיוב דנרבע. וטעמא משום דאמרינן דילפינן בהמה בהמה משבת דעוף בכלל וכדאמרינן בסוף פ' הפרה לעניין כלאים וה"נ אמרינן גבי נרבע. וגם הרב המגיד נראה שנתכוון לזה וה"נ צ"ל בההיא דזבחים. ואע"ג דחיה לא הוה התם בכלל בהמה דהא ממעטינן לה לגמרי מקרבן מדכתיב בקר וצאן כדאיתא בתו"כ. וא"כ לא קאי עלה מיעוטא דמן הבהמה לעניין נרבע מ"מ עוף בכלל הוי:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה