אור ברסלב
נזר כהן חלק יורה דעה › סימן ו

נזר כהן

חלק יורה דעה · סימן ו

סימן ה

בענין דירה שלא גר בה אדם

יותר משבע שנים

בס"ד. ביתר ת"ו. ט"ו אלול תשנ"ה לפ"ק.

לכבוד האברך החשוב הר' וכו'

אודות שאלתו שרוצה לקנות דירה באופקים ואמרו לו השכנים שבית זה עומד ריק למעלה מז' שנים וכתוב בגמ' שסכנה היא לגור בבית כזה. ונפשו בשאלתו אם צריך לחוש לזה.

הנה מה שאמרו לו שמבואר בגמ' שאסור לגור בבית שעמד שמם ז' שנים הוא טעות. וכנראה שטעו מהא דאיתא בגמ' ב"ק (כא.) אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר משום שנאמר (ישעיה כד, יב) ושאיה יוכת שער. ופירש"י שד ששמו שאיה מכתת שער בית שאין בני אדם דרים בו והלכך זה שעמד בו ההנהו. לישנא אחרינא בית שהוא שאוי ויחיד מאין אדם, יוכת שער. מזיקין מכתתין אותו. עכ"ל. אך לא הוזכר כאן שמזיקין את האדם הבא לגור שם אלא רק את הבית ורק בשעה שעומד בשממונו. וגם לא הוזכר בגמ' השיעור דז' שנים.

אמנם בספר קב הישר (פכ"ד) כתב, קבלה נאמנה היא בידי בשם חסידים הראשונים שכל בית העומד ז' שנים רצופות מבלי דירת אדם, חלילה לדור בו בן ברית. אף המקום שעמד הבית עליו מסוכן לבנות עליו שם בית. ע"כ. והו"ד ביפה ללב ח"ג (קו"א יו"ד סי' קטז אות ו) ובמשמרת שלום (הלכות שמחות ערך ס' אות יב). וכתב בספר שמירת הגוף והנפש (סי' ריג ס"ק ט) שראה בשו"ת אפרקסתא דעניא (סי' קסח) שהביא בשם ספר יסוד יוסף (רבו של הרב קב הישר, פכ"ג) שקבלה היא מרבי יהודה החסיד שלא יגור אדם בבית שעמד ז' שנים מבלי דירת אדם. ע"כ. אמנם בספר חסידים לא נמצא כן. ורק כתב (סי' תעח) "וכשבאים לתקן בתים ביער היתה מגפה ביושבים לפי שהמקום לשדים מיוחד וכל זמן שלא הורגלו בני אדם שם היו מתים". ע"כ. וכעין זה כתב בצוואת ר' יהודה החסיד (אות יז) וז"ל, לא יבנה אדם בית על קרקע שלא עמד בו בנין מעולם. (עיי"ש ובמקור חסד שם בה"מ כשבונה בחו"ל על אדמה טמאה אבל בארץ ישראל שמצוה לבנותה ברוך מציב גבול אלמנה). ואדרבה משם משמע דאין קפידא אלא במקום שלא דר בו אדם מעולם לפי שהוא מיוחד לשדים, אבל אם דרו שם בני אדם ורק שאח"כ עמד שמם אין זה מקומם וליכא קפידא, שאל"כ רבותא הו"ל לאשמעינן.

ב. ומה גם שבשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קלח) כתב, על דבר מש"כ בבאר היטב (יו"ד סי' קעט) בשם צוואת ר' יהודה החסיד שיש סכנה לבונה בית במקום שלא היה שם בית מעולם וכו', ואני אומר וכו', אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים האלו וכיוצא בהם כלל דברים שלא הוזכרו בש"ס ופוסקים ולא ר' יהודה החסיד חתום עליהם וכדמוכח ממש"כ בעצמו בספר חסידים סי' תסא. עכ"ד. והרי שאפי' בכה"ג שיש לחוש טפי שפולש למקום משכן השדים ומסלקם ממקומם ע"י שבונה ביתו שם, כתב החת"ס שלא לחוש לזה מחמת שלא נזכר בש"ס ופוסקים וכ"ש בניד"ד שכבר דרו שם ב"א. ואין נראה לומר דדוקא בדברי ר' יהודה החסיד כתב החת"ס להקל מחמת שלא ברור שמפיו יצאו הדברים וכמש"כ בסוף דבריו, וכעין שכתב בשו"ת נודע ביהודה (מהד"ת אבהע"ז סי' עט) שאנו מוצאים לרבינו יהודה החסיד בצוואה שלו דברים שכמעט אסור לנו לשומעם כי הוא אומר שלא ישא בת אחותו ובגמ' אמרו שהוא מצוה. הוא אומר וכו' ומכח זה כתב בנוב"י כי רק לזרעו ציוה לדורי דורות ובזה אינו סותר לדברי התלמוד שהוא על הכלל ודברי החסיד הוא על הפרט עיי"ש כל דבריו, (ועי' במש"כ החיד"א בברית עולם על ספר חסידים סי' תע"ז) אבל בניד"ד שקבלה בידי הרב קב הישר מחסידים ראשונים יהיה עלינו לחוש לזה. זה אינו. חדא דממש"כ אבל טוב יותר שלא לחוש לדברים האלו "וכיוצא בהם כלל דברים" שלא הוזכרו בש"ס ופוסקים וכו' יותר משמע שעל כל דבר כתב כן. ועוד דמשמע שחסידים ראשונים שכתב הרב קב הישר שמהם קיבל כוונתו לר"י החסיד, שהרי רבו של הרב קב הישר כתב שקבלה היא מר"י החסיד וכנזכר לעיל ומן הסתם מרבו קיבלה. ואם על האמור בפירוש בספר חסידים ובצוואת ר"י החסיד כתב החת"ס שלא לחוש כ"ש במה שרק נמסר בשמו בע"פ. ובפרט שבספר חסידים משמע שדוקא לבנות במקום שלא היה שם בית שהוא משכן השדים הוא דיש לחוש. ולפיכך נראה שאף לפמש"כ מרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סי' לז סוף אות א) שהיודע מצוואת רבי יהודה החסיד צריך לחוש ומי שאינו יודע כלל עליו נאמר שומר פתאים ה'. ושם באות ג' כתב הגם שרבים לא חשו שלא יהיה שם החתן כשם חמיו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה, ולא היו ימים מועטים שמת החתן, והכלה אזלא ומדלדלא וכו' עיי"ש, מ"מ בניד"ד לכו"ע אין לחוש. ובעיקר מש"כ הרב חיד"א שאמרו שלא חשו וניזוקו, הא אפשר שמקצת הקרובים כגון האב שהזכירו החיד"א לא חשו לזה, אבל מקצתם כגון החתן או הכלה חשו ומשו"ה ניזוקו. ולעולם אימא לך שכל היכא שכל הנוגעים בדבר אינם מקפידים לא קפדי בהדיהו.

ועוד יש להוסיף בניד"ד שאף להסוברים שיש סכנה לגור בבית שלא דר שם אדם ז' שנים לא אמרו כן אלא בבית העומד בודד ואינו מחובר מצידיו לשום בית, שבזה דוקא יש לחוש לכניסת מזיקים אבל בניד"ד שהוא בית קומות ודרים ב"א בדירות שבבית זה, הרי דירה זו הריקה דומה לחדר ריק שבבית. שבזה מסתבר שאע"פ שהיה סגור שנים רבות אין לחוש לכניסת מזיקים. וכעין שמצינו בזוה"ק (פר' תזריע דף מה ע"א) שאסור לישן בבית יחידי וכמבואר גם בגמ' שבת (קנא:) אמר ר' חנינה אסור לישן בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי אחזתו לילית (ר"ל מקרה לילה וכמש"כ הרב חיד"א בציפורן שמיר אות ק"ז). והיינו דווקא בבית בודד כמבואר בדברי הזוהר, מאן דאשתכח בלחודוי בביתא בליליא, או ביממא בביתא מיחדא, וכ"ש בליליא, מאי מיחדא, מיחדא משאר בתי, יכיל לאיתזקא. ע"כ. ומשמע שבית שהקפידו היינו דוקא בבית בודד וכמש"כ בכף החיים (יו"ד סי' קטז אות מט) על דברי הזוהר וז"ל "ומשמע דדוקא אם היה הבית רחוק משאר בתים כגון שהוא לבדו בשדה אבל אם הוא אצל בתים אחרים אין פחד" (ועיי"ש שמ"מ לכתחילה אם אפשר יש להיזהר ואם לאו יניח נר דלוק). הרי דס"ל שאפילו בית שאינו מחובר לבתים אחרים אלא רק סמוך לבתים אחרים שרי, לפי שמפרש דמיחדא משאר בתי היינו שנבדל ומורחק משאר הבתים. ואף שא"א בכה"ג לדמות מילתא למילתא לגמרי מ"מ בניד"ד שהדירות מחוברות בבניין אחד והוי כחדרים רבים בבית אחד נראה דפשיטא שאין לחוש כיון שעכ"פ היו דיירים בחדרי הדירות האחרות שבאותו בניין.

ג. ומ"מ בכה"ג אם רואה שבני ביתו יראים וחוששים לדור בבית זה שלא דר שם אדם ז' שנים, ורוצה לעשות מעשה להרגיעם שלא יהיו ח"ו בכלל מאן דקפיד קפדיה בהדיה, יוכל לעשות כמש"כ בשו"ת חיים ביד (סי' לב) והו"ד בדרכי תשובה (סי' קעט ס"ק כז) וז"ל בדבר מנהג העולם שחוששין לדברי מה"ר יהודה החסיד בספר חסידים שהזהיר שלא יבנה בית במקום שלא היה בנין מעולם, וכו' ומהיות טוב יקח תרנגולים זכר ונקבה כמנין בני הבית שבאותו הבית שבונה, ויניחם שם לילה אחד שילונו שם במקום ההוא ובבקר יקרא לשוחט וישחטם שם לשם כפרה, תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה, כמו שעושין בערב יוה"כ, ויחלקם לת"ח עניים ולחולים עניים. וזכות הצדקה שעושה בזה ומצות כיסוי הדם שעושה במקום ההוא יגן עליו להצילו. וכה יעשה גם בחינוך הבית בכפרות הללו אחר שיעשה תיקון חנוכת הבית. ע"כ. (ועיי"ש דבזה אין לאסור משום דרכי האמורי). ונראה שכל זה הצריך בעניינו, משום דחמיר לפי שבונה במקום שלא היה שם בית מעולם ולפיכך כתב שיעשו כן פעמיים הא' קדם הבנות הבית והב' לאחר שנבנה. אבל בניד"ד שהוא בית בנוי וכבר גרו שם ב"א א"צ לכל זה ודי שיניח שם רק תרנגול א' במשך הלילה. ולמחרתו ישחטו וא"צ לשוחטו בתוך הבית. (וביאור הענין שכתב בשו"ת חיים ביד הוא כמש"כ בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' קלח) שהתרנגול נקרא גבר, והגברים האלו הם הדיירים הראשונים שבבית. ובשחיטתם היינו מיתתם בזה כבר מתו הדיירים הראשונים והם פדיון נפש בעלי הבית דומיא הכפרות שנוהגים). ואולם הנכון שלא לחוש לזה כלל ורק יעשו חנוכת הבית בלימוד ובתפילה וכמש"כ החת"ס הנ"ל. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.

הכו"ח בברכה נאמנה ליישוב טוב

ועליה רבה בתוי"ש כשאיפתו הטהורה

זמיר כהן

תוכן העניינים

נזר כהן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה