נזר הקודש - נדה· הרב משה רוזין
דף סה:
א ת"ר הרואה מחמת תשמיש, פירש"י לאו בבתולה קא מיירי אלא בדם נדות, - ביאור הדברים דבבתולה אפילו כמה פעמים אין מחזיקין אותה ברואה דם מחמת תשמיש ותולין בדם בתולים, וכן כתב הב"י בסימן קפ"ז בסוף הסימן, ומביא ראיה מהתוספתא דפ"ק דנדה. וכל זמן שלא פסקה תלינן בדם בתולים, יעוי"ש. - וביאור הדברים דאעפ"י שאנו מחמירין להצריכה נקיים, - אבל זהו לחומרא, אבל אין להחזיקה לרואה מחמת תשמיש כל זמן שיש לתלות בדם בתולים וזהו כי רוב נשים אינן רואות מחמת תשמיש, - ותולין במצוי, - והנה מבואר דאפילו תראה כמה פעמים כן הדין כמבואר שם בב"י. ולכאורה מדוע נקל להיות עמה בתשמיש אחרי שראתה הרבה פעמים, ומדוע לא ניחוש שמא תראה מחמת תשמיש, והדם הוא דם נדה כמו שאנו מחמירין להצריכה נקיים, - דליתא, והיינו דלענין תשמיש איכא ספ"ס להיתר. א) שמא לא תראה. ב) שמא דם בתולים. אמנם לאחר שראתה דלא הוי אלא חדא ספיקא שמא דם בתולים הוא. ולהכי מצריכין לה ז' נקיים וטבילה. - ובכל תשמיש ותשמיש יש לנו להתיר מכח הספ"ס, עד שתפסוק פעם אחת מחמת תשמיש כדאיתא לעיל י"א דאז אין להסתפק עוד בדם בתולים:
ב ת"ר הרואה דם מחמת תשמיש משמשת פעם ראשונה ושניה ושלישית, - וקשה שלישית מה בעי הכא הלא כשנחשוב פעם ראשונה הלא יש כאן חזקה בשלש פעמים גם בשנים, - וע"כ צריך לומר דפעם הראשונה לא נחשב להצטרף לשלשה, וקשה מדוע לא נחשב גם הפעם הראשון, - ואפשר דכיון דלבעלה לא בעי בדיקה, וא"כ אפשר לומר דהדם היה מעיקרא. - וע"כ הכא בעינן בדיקה קודם תשמיש, ובעינן תלתא זימני באופן שבודקת עצמה קודם תשמיש. - וזהו ע"כ כוונת רש"י שפירש בכולה גרסינן ושלישית, יעוי"ש, וע"כ כוונת רש"י דהראשונה לא נחשב במנין, - וע"כ כוונת רש"י בכולה, היינו על פעם הראשון דמצאה דם אחר תשמיש בלא בדיקה דמקודם אבל לבעל השני והשלישי ע"כ מיירי שתבדוק קודם תשמיש:
ג אמנם ברמב"ם פר"ד ה"כ משמע דנחשב גם עם הראשון בהשלשה, יעוי"ש, וע"כ דסבר הרמב"ם דאפילו בלא בדקה עצמה קודם תשמיש, אמנם כיון שעומדת בחזקת טהרה אין לחוש לדם מקודם, וחיישינן לרואה מחמת תשמיש: