נזר הקודש - נדה· הרב משה רוזין
דף סה.
א עד שתחיה המכה תנן, וקשה דלמא מיירי שפסקה כבר מלנחור, ומ"מ ארבע לילות יהבינן לה דלא גרעה מגדולה, - מוכח מזה דאם פסקה מלנחור בתוך ד' לילות גם בגדולה לא יהבינן לה מידי, - עי' רמב"ם בפר"ה הי"ט, - ועי' בחדושי חת"ס:
ב שם, מנימין סקסנאה וכו' סבר למיעבד עובדא, - הקשו התוס' הא מסקינן לקמן רב ושמואל דאמרי תרווייהו הלכה בועל בעילת מצוה ופורש, וי"ל דאי לא עביד כהך דלקמן לא הוה מקפיד שמואל דמ"מ הוי עביד כמתניתין, יעוי"ש, ותמוה דמדוע לא היה מקפיד לאחר שנמנו רבותינו, ופשיטא דמ"מ הוי עביד כמתניתין, יעוי"ש, ותמוה דמדוע לא היה מקפיד לאחר שנמנו רבותינו, ופשיטא דנקרא עבריין, - ואפשר שכוונתם דלא היה מקפיד כל כך שיענש בעונש מיתה ח"ו. - ולפי מה שכתבנו אפשר לומר דרצה להקל באופן שלא מצא דם דנותנין לה כל הלילה. ובזה אין להקפיד כיון שזה מותר, והעונש בא לו מטעם שאמר משמיה דרב מה שלא אמר רב מעולם:
ג שם, והא אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים בלבד, וכי תימא בציר מהכי ליכא. ויש לעיין לשיטת רש"י בקדושין ע"ט דהביאה סימני בגרות גם בתוך הו' חדשים הוי בוגרת, ועי' בתוסי"ש שם, ועי' בב"י אה"ע סימן ל"ז: