נזר הקודש - מעילה· הרב משה רוזין
דף יד:
והאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שו"פ מחולל וכו'. - וקשה. לפי מה שכתבו התוס' בתמורה כ"ז ד"ה ולא וכו' דהא דהקדש שוה מנה שחיללו וכו' אינו אלא בבעה"ב הפודה הקדש שלו, אבל בגזבר המוכר חפץ של הקדש, צריך שישומו עשרה או שלשה, ופחות מזה אף בדיעבד אינו פדוי יעוי"ש. - ולפי"ז קשה טובא הא הכא במותר הקטורת של ציבור מיירי וליכא בעלים ולא הגזבר ובזה ליתא להא דשמואל, וא"כ מאי פריך הכא מהא דשמואל. וצ"ע:
יד אמנם נם נראה בכוונת התוס' ההבדל שיש בין בעלים לגזבר. - ובאמת טעמא בעי. - ונראה דהבעלים יכולים לפדותו בפחות מטעם דאין אונאה להקדש, וישנו זכות זה מפני שיכול גם לישאל עליו וכמו שכתב הטו"א בר"ה כ"ג יעוי"ש. - אבל הגזבר אין לו זכות לפדות בפחות. - עוד בזה שישנה מדעת המקדיש דרצונו שתהיה רווחא להקדש, ובאופן שמחלל שוה מנה על שו"פ הרי זה שינה מדעת המקדיש. - אמנם שאני הכא דע"כ ליתא שום הפסד להקדש שהרי הקטורת הללו חוזרים להקדש וכמו"ש התוס' בד"ה והאמר וכו' אשר מטעם זה הקשו מדוע אסור לכתחילה לחללו על פחות משווי' ותירצו שהוא גזירה יעוי"ש, אבל בעצם הדין כיון דליכא פסידא להקדש הוי הגזבר כבעלם לענין זה:
טו תוס' ד"ה מותר בסופו שהרי אין יכולין לחזור בהם לאחר שהתחילו במלאכה יעוי"ש. - לכאורה זה תליא בפלוגתא דתנאי. רבי דוסא ורבנן ב"מ ע"ו דלרבנן מותר לחזור אלא שיד פועל על העליונה. - עי' בעו"ש שהעיר בזה. - אבל נראה דמיירי בקבלן שסתם אומן הוא קבלן וליתא בחזרה דדוקא פועל איתא בחזרה, עוד נראה דאפשר דפועל גבי הקדש הוי כפועל בקנין דליתא בחזרה לשיטת הריטב"א הובא בש"ך סי' של"ג סקי"ד. - ואפשר דבהקדש דאלים טובא הוי התחלה במלאכה באיסור חזרה וצ"ע: