אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף פח.

דף פו:

א כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים וכו' בעל קרי טובל והולך עד המנחה, ופירש"י אבל מן המנחה ולמעלה אין מותר לטבול אלא ימתין עד שתחשך, יעוי"ש. והנה קשה מדוע שאני בע"ק משארי חייבי טיבלות שטובלין כדרכן:

ב ונראה דרש"י בשבת פירש בכל חייבי טבילות דהכוונה בהטבילה כדי לאכול תרומה לערב יבבע"ק פירש"י דמיירי שאין אוכל טהרות לבו ביום, יעוי"ש. והביאור בזה דהתנא דנקט בע"ק בפני עצמו הכוונה שאין לדון עליו אלא לענין תורה ותפלה, דאל"כ הרי הוא בכלל חייבי טבילות ששנה ברישא.- ג ובזה יש ליישב דברי הרמב"ם שכתב בפר"ג משב"ע דבע"ק בזה"ז לא יטבול ביוהכ"פ שאין הטובל בזה"ז טהור מפני טומאת מת, ואין הרחיצה מקרי לתפלה בזה"ז אלא מנהג, ואין מנהג לבטל דבר האסור אלא לאסור את המותר וכו', וכבר ביארנו שבטלה תקנה זו עכ"ל, ולכאורה קשה הלא כיון שפוסק הרמב"ם דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוהכ"פ כמו שכתב שם בה"ב, אעפ"י שפוסק טבילה בזמנה לאו מצוה, וא"כ מדוע ישונה בע"ק. וע"כ שאני בע"ק בזה"ז דכיון דע"כ ליתא לטהרות כמו"ש מפני שכולנו טמאי מתים. והדין הקודם מיירי בזמן שאיכא טהרות, ובזה הקילו חכמים לטבול ביוהכ"פ לכל הטמאין, וכמוש"נ:

ד שם, נזדבנה לו טבילת מצוה כורך עליו גמי, פירש"י להגן עליו משטף המים, והיינו שלא יגרום למחוק השם, והקשה בתוס' יוהכ"פ דבפר' כל כתבי מסיק הש"ס דהגמי הוא לכסות השם מפני שאינו יכול לעמוד בפני ד' ערום עכת"ד, יעוי"ש, עי' לעיל דף ח' שהקשו בזה התוסי"ש שם. - ושם ביארנו שיטת רש"י לנכון בס"ד.

סוף הספר

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה